הערה: לעיתים משתמשים גם בזמני הווה כדי לתאר עתיד – למשל Present Simple בלוח זמנים קבוע (The train leaves at 8am) או Present Continuous לתוכניות (I am meeting them tonight). אך אלה מקרים מיוחדים במבנה המשפט.

תחביר בסיסי ומתקדם (סדר מילים ומשפטים)

סדר מילים בסיסי: אנגלית היא שפה בסדר מילים נושא–נשוא–מושא (Subject–Verb–Object) ברוב המשפטים מחיובייםgrammarly.com. כלומר, ברוב המקרים הנושא יבוא ראשון, אחריו הפועל, ואז משלימי המשפט (מושא ישיר/עקיף, תיאורים וכו'). לדוגמה:

• “The cat (Subject) ate (Verb) the food (Object).” – החתול אכל את האוכלgrammarly.com.

במשפט זה הסדר ברור: קודם "החתול" (נושא) עושה את הפעולה "אכל" (נשוא) על "האוכל" (המושא). סדר זה הופך את המשפט לברור וישיר. במקרים רבים, משפט שאינו שאלה באנגלית לא יתחיל בפועל. בנוסף, תוארי שם (adjectives) יופיעו לפני שם העצם שהם מתארים (לדוגמה: “a red ball” – כדור אדום), ותוארי הפועל (adverbs) לרוב יבואו לאחר הפועל או בסוף המשפט (לדוגמה: “She speaks slowly” – היא מדברת לאט).

משפטים מורכבים: לא כל המשפטים קצרים וישרים; בשפה יש גם פסוקים (clauses) – חלקי משפט עם נושא ונשוא. פסוק שיכול לעמוד בפני עצמו נקרא פסוק עצמאי (Independent clause), ואילו פסוק שתלוי בהשלמת מידע נקרא פסוק תלוי/כפוף (Dependent/Subordinate clause)grammarly.comgrammarly.com. נוכל לחבר משפטים ליצירת מגוון מבנים:

• משפט פשוט (Simple Sentence): פסוק עצמאי יחיד. למשל: “The sun was shining.” (השמש זרחה.)

• משפט מחובר (Compound Sentence): שתי פסוקים עצמאיים או יותר, מחוברים בקישור (כגון and, but). למשל: “The sun was shining and it was warm outside.” – השמש זרחה ו(היה) חם בחוץ.

• משפט מורכב (Complex Sentence): פסוק עצמאי אחד ופסוק כפוף אחד או יותר. הפסוק הכפוף מעניק מידע נוסף אך לא עומד לבדו. למשל: “I went home because I was tired.” – הלכתי הביתה כי הייתי עייף. כאן הפסוק “because I was tired” תלוי במשפט הראשון.

• משפט מורכב-מחובר (Compound-Complex): שילוב של כמה פסוקים עצמאיים וכפופים יחד.

בעת כתיבת משפטים מורכבים, חשוב לשמור על ניקוד נכון ועל מיליות חיבור מתאימות כדי למנוע בלבול. כמו כן, יש להבטיח שכל פסוק כפוף מחובר לפסוק עצמאי, אחרת יתקבל משפט תלוש.

מבנה משפט בשאלות ושלילה: באנגלית שאלה נוצרת לרוב על-ידי היפוך סדר נושא-פועל עזר. כלומר, נוסיף פועל עזר מתאים לפני הנושא. לדוגמה, מהמשפט החיובי “You are home.” (את/ה בבית.) נשאל: “Are you home?” – האם את/ה בבית? אם אין במשפט פועל עזר במקור, נוסיף את הפועל do בצורתו המתאימה (do/does בעבר did) לפני הנושאgrammarly.com, לדוגמה: “They work here.” → “Do they work here?” (האם הם עובדים כאן?). בשלילה, לרוב מוסיפים את not אחרי פועל עזר. אם אין פועל עזר, שוב ניעזר ב-do. למשל: “She likes coffee.” (היא אוהבת קפה.) בשלילה: “She does not like coffee.” – היא לא אוהבת קפה.

משפטים מותנים (Conditionals)

משפט תנאי באנגלית מורכב משני חלקים: פסוק ה-if (התנאי) ופסוק תוצאה. פסוק ה-if מתאר את התנאי, ופסוק התוצאה מתאר מה יקרה אם התנאי יתקייםlearnenglish.britishcouncil.org. ניתן לסדר את חלקי המשפט בשני האופנים (פסוק התנאי קודם או התוצאה קודם) בלי שינוי במשמעות, רק יש לזכור להפריד בפסיק כאשר פסוק ה-if בא בראש המשפט. קיימים ארבעה סוגי תנאי עיקריים:

• Conditional 0 (אפס): מתאר עובדות כלליות, אמיתות מדעיות או חוקים – כאשר התנאי מתקיים, התוצאה תמיד מתרחשת. הזמנים: Present Simple בשני הפסוקים.
  דוגמה: “If you heat ice, it melts.” – אם מחממים קרח, הוא נמס. (עובדה כללית)learnenglish.britishcouncil.org.
  תרגום: אם תחמם קרח, הוא יימס. (נוכח תמידי)

• Conditional 1 (תנאי ראשון): מתאר מצב עתידי ממשי או אפשרי בהחלט. התנאי נתפס כמציאותי או סביר. זמנים: Present Simple בפסוק התנאי, ו-Future Simple (will + V) בפסוק התוצאהlearnenglish.britishcouncil.org.
  דוגמה: “If it rains tomorrow, we’ll stay home.” – אם ירד גשם מחר, נשאר בבית.
  תרגום: אם ירד גשם מחר (תנאי אפשרי), אנו נישאר בבית (תוצאה בעתיד).

• Conditional 2 (תנאי שני): מתאר מצב דמיוני או לא סביר בהווה או בעתיד. מדברים על מה היה קורה אילו התנאי, שככל הנראה לא יקרה, היה מתקיים. זמנים: Past Simple בפסוק התנאי, ו-would + V1 בפסוק התוצאהlearnenglish.britishcouncil.org.
  דוגמה: “If I had a million dollars, I would buy a house.” – אילו היה לי מיליון דולר, הייתי קונה בית.
  תרגום: מדובר בהיפותזה לא מציאותית כרגע – לי אין מיליון דולר במציאות הנוכחית.
  הערה: ב-Type 2, כאשר הפועל בפסוק התנאי הוא to be, מקובל להשתמש בצורה were לכל הגופים (לדוגמה: “If I were rich, …”) – צורה זו מכונה צורת תנאי/משאלה. אפילו I/he/she נכתבים עם were (למרות שבעבר רגיל זה was)learnenglish.britishcouncil.org. שימוש ב-was במקום were קיים בדיבור, אך נחשב לפחות רשמי.

• Conditional 3 (תנאי שלישי): מצב דמיוני לחלוטין שלא קרה בעבר, והנחה על מה הייתה התוצאה אילו קרה אחרת. זמנים: Past Perfect בפסוק התנאי, ו-would have + V3 בפסוק התוצאהlearnenglish.britishcouncil.org.
  דוגמה: “If I had left on time, I would have caught the bus.” – אילו יצאתי בזמן, הייתי מספיק את האוטובוס. (בפועל לא יצאתי בזמן, אז פספסתי)
  תרגום: משפט המתאר עבר אלטרנטיבי ותוצאתו.

• Mixed Conditional (תנאי מעורב): שילוב של זמן תנאי ותוצאת זמן שונים. שני הסוגים הנפוצים:

  • Past → Present: תנאי שלא קרה בעבר והתוצאה מורגשת בהווה. למשל: “If I had studied medicine (past perfect), I would be a doctor now (would + V1 now).” – אילו למדתי רפואה, עכשיו הייתי רופא.

  • Present → Past: תנאי שאינו מתקיים בהווה, שהשפיע על העבר. למשל: “If I were not afraid of flying (past simple unreal now), I would have traveled more (would have + V3) when I was younger.” – אילו לא פחדתי מטיסות (בהווה), הייתי טס יותר (בעבר).

במשפטי תנאי ניתן לעיתים להשתמש במילים חלופיות ל-if כמו unless (אלא אם), as long as (כל עוד), in case (למקרה ש-) ועוד, בהתאם למשמעותlearnenglish.britishcouncil.org. לדוגמה: “I’ll go unless it rains” – אלך אלא אם כן ירד גשם.

משפטי תנאי בהיפוך (Inversion): באנגלית רשמית ניתן לפעמים להשמיט את if ולבצע היפוך סדר המילים. זה שכיח בעיקר בתנאי סוג 3: במקום if I had known נאמר: “Had I known, …”learnenglish.britishcouncil.org. דוגמה: “Had we lost that match, it would have been a disaster” – לו הפסדנו במשחק ההוא, זה היה אסון. (שווה ערך ל“If we had lost, …”). צורה זו גבוהה וספרותית יותר.

הקול הסביל (Passive Voice)

הקול הפעיל (Active voice) הוא המבנה הרגיל שבו הנושא מבצע את הפועל. לעומתו, הקול הסביל מתמקד במושא הפעולה, כשהנושא המקורי מקבל תפקיד משני או מושמט. במשפט סביל, מה שהיה מושא במשפט הפעיל הופך לנושא המשפט, והוא "נפעל" על-ידי משהו/מישהו (אם מצוין). לדוגמה: במשפט פעיל “The dog chased the cat” (הכלב רדף אחרי החתול), הנושא הוא "הכלב" שמבצע את הפעולה. בקול הסביל נהפוך: “The cat was chased by the dog” – החתול נרדף על ידי הכלבgrammarly.com. כעת "החתול" (שהיה מושא ישיר) הוא נושא המשפט הסביל, והדגש עליו, בעוד "הכלב" נוסף אחרי by (או נשמט אם אינו חשוב לידיעה).

בניית משפט סביל: כדי ליצור צורה סבילה, נשתמש בזמן הנכון של הפועל to be + השם התואר של הפועל (V3). למשל:

• הווה פשוט פעיל: “writes” ⇒ סביל: “is written”.

• עבר פשוט פעיל: “wrote” ⇒ סביל: “was written”.

• עתיד: “will write” ⇒ “will be written”.

• Present Perfect: “has written” ⇒ “has been written”.
  וכן הלאה בכל הזמנים. לאחר הפועל ייתכן להוסיף “by …” כדי לציין את הסוכן (מי שעשה את הפעולה) אם חשוב. לעיתים קרובות הסוכן נשמט אם אינו רלוונטי או ידוע (“The window was broken.” – החלון נשבר, מבלי לציין על ידי מי).

מתי נשתמש בסביל? הקול הסביל שימושי כאשר רוצים למקד את תשומת הלב בפעולה או במושא הפעולה ולא במי שעשה אותהgrammarly.com. למשל בדיווח חדשות: “5,000 new homes were built last year” – 5,000 בתים חדשים נבנו בשנה שעברה (חשוב כמה בתים נבנו, פחות חשוב מי בנה). או כאשר מבצע הפעולה אינו ידוע: “My bike was stolen!” – האופניים שלי נגנבו (ואיננו יודעים על ידי מי). לעיתים סביל מעביר סגנון פורמלי או אובייקטיבי יותר (למשל בדוחות מדעיים: “The experiment was conducted…”).

יש לשים לב שלא בכל משפט פעיל ניתן או כדאי להפוך לסביל – רק פעלים עם מושא ישיר הגיוני להפכם, והתוצאה צריכה להיות הגיונית. כמו כן, שימוש יתר בסביל עלול להפוך טקסט למרוחק ומסורבל, ולכן רצוי לאזן ולבחור בו כשיש סיבה טובה.

שם הפעולה (Gerund) ושאר סוגי שם הפועל

Gerund (גרנד, בעברית לעיתים "שם פעולה") הוא צורת ביניים בין פועל לשם עצם: צורת ה-ing של פועל כאשר היא משמשת כשם עצם במשפטbyjus.com. לדוגמה, במשפט “Everyone enjoyed Tyler’s singing” (כולם נהנו מהשירה של טיילר), המילה "singing" נגזרת מהפועל "sing" (לשיר) בצורת ing- אך משמשת כשם עצם (הנאה מ"שירתו" של טיילר). ניתן לזהות gerund כשהוא ממלא תפקידים שבד"כ שם עצם ממלא: נושא (“Swimming is fun.” – שחייה זה כיף), מושא (“I enjoy reading.” – אני נהנה מקריאה) או אחרי מילת יחס (“Without saying a word…” – מבלי לומר מילה).

חשוב לא לבלבל עם צורת ה-ing שנראית זהה אך מתפקדת כתואר הפועל (Present Participle) בבניית זמני ההווה/עבר הממושך, או בתפקיד תואר (לדוגמה: “running water” – מים זורמים – כאן "running" מתאר את המים). Gerund הוא תמיד "שם-פועל" – כלומר פועל שהפך לשם עצם במשפט.

דוגמאות לשימושי שם פעולה:

• לאחר פעלים מסוימים: חלק מהפועלים באנגלית ייקחו אחריהם שם-פעולה ולא אינפיניטיב. למשל: enjoy, finish, mind, suggest ועוד. “She suggested going to the park.” – היא הציעה ללכת לפארק. (לא ניתן להגיד suggested to go במקרה זה).

• אחרי מילת יחס: “I’m good at drawing.” – אני טוב בציור.

• כנושא המשפט: “Eating vegetables is healthy.” – אכילת ירקות בריאה.

בנוסף ישנו אינפיניטיב (Infinitive) – צורת הבסיס של הפועל, לרוב עם to (כמו to eat, to run). יש מקרים שבהם צריך להחליט אם להשתמש ב-gerund או ב-infinitive אחרי פועל מסוים – נושא זה מתקדם יותר (תלוי בפועל שקודם, למשל I like to swim לעומת I like swimming, שלעיתים יש הבדל דק במשמעות). כלל אצבע: אחרי מילות יחס תמיד משתמשים ב-ing (ולא ב-to). גם אחרי ביטויים כמו I look forward to meeting (שימו לב ש-to פה הוא חלק ממילת יחס "look forward to", ולכן אחריו meeting ב-ing).

שמות תואר ותואר הפועל (Adjectives & Adverbs)

שמות תואר (Adjectives): תפקידם לתאר או לציין תכונה של שם עצם. באנגלית שם התואר בדרך כלל מוקם לפני שם העצם המתואר. למשל: a beautiful day – יום יפה, the red car – המכונית האדומה. ניתן גם להשתמש בשמות תואר אחרי פעלים מחברים (למשל to be) כגון: The day is beautiful. – היום יפה.

תכונה חשובה של שמות תואר באנגלית היא שאין להם הטיה לפי מין או מספר – אותה מילה משמשת ביחיד וברבים, זכר ונקבה. למשל beautiful woman (אישה יפה) וגם beautiful flowers (פרחים יפים) – beautiful לא משתנה.

השוואה (Comparatives & Superlatives): כדי להשוות בין שמות עצם לפי תכונה, נוסיף -er לשם התואר (או נשתמש ב-more לשמות תואר ארוכים) עבור comparative (השוואה בין שניים), ואת -est (או most לשם תואר ארוך) עבור superlative (הכי…). למשל: cold (קר) → colder (יותר קר) → coldest (הכי קר). דוגמה במשפט: “Today is colder than yesterday, and it’s the coldest day of the year.” – היום קר יותר מאתמול, וזה היום הכי קר בשנה. יש שמות תואר חריגים כמו good → better → best (טוב, טוב יותר, הכי טוב) או bad → worse → worst (רע, גרוע יותר, הכי גרוע).

תואר הפועל (Adverb): מילה המתארת פועל, שם תואר אחר, או משפט שלם. תוארי הפועל באנגלית לרוב נוצרים מהוספת -ly לשם התואר: slow (איטי) → slowly (באיטיות), perfect (מושלם) → perfectly (בצורה מושלמת). לדוגמה: She sings beautifully. – היא שרה בצורה יפהפייה. תואר הפועל beautifully מתאר איך היא שרה.

יש גם תוארי פועל שאינם נגזרים משם תואר (כמו well, very, quite וכו'). בנוסף, כמה מילים נכתבות זהה לתואר ולתואר הפועל: fast (מהיר/מהר), hard (קשה/קשה), late (מאוחר/באיחור) – נבדיל לפי הקשר. למשל “a fast car” (מכונית מהירה) לעומת “drive fast” (לנהוג מהר).

מבחינת מיקום: תואר פועל המתאר פועל יכול לבוא אחרי הפועל או בסוף המשפט: He spoke softly (הוא דיבר ברכות). תואר פועל של תדירות (always, often, never וכו’) ממוקם לפני הפועל המרכזי: She often goes there. (היא לעיתים קרובות הולכת לשם). אם יש פועל עזר, נשים את תואר הפועל אחריו: You have definitely seen this movie. (בוודאות ראית את הסרט הזה).

לבסוף, נזהה שלא להתבלבל בין תואר לתואר הפועל: good (טוב) הוא תואר, well (טוב/ היטב) לרוב תואר פועל. לדוגמה, לא נאמר I speak English good, אלא I speak English well (אני מדבר אנגלית היטב). מצד שני well יכול להיות גם תואר במובן "בריא": I don’t feel well (אינני חש בטוב).

שמות עצם: ספירים ובלתי-ספירים (Nouns: Countable vs Uncountable)

שמות עצם ספירים (Countable nouns) הם שמות עצם שניתן לספור – אפשר ליצור מהם צורת רבים, בדרך כלל על-ידי הוספת -spdfcoffee.com. לדוגמה: book/books (ספר/ספרים), cat/cats. שמות עצם בלתי-ספירים (Uncountable nouns) הם כאלו שלא סופרים כיחידות נפרדות, ולכן לרוב אין להם צורת רבים רגילה. למשל water (מים), sugar (סוכר), information (מידע) – לא נאמר informations באנגלית. קל לזהות בלתי-ספירים בכך שבלתי אפשרי להגיד “two ___” שלהם (אי אפשר “two waters” במשמעות שני מים – במקום זה נאמר two bottles of water).

הבדל זה משפיע על דקדוק וכמות: שם עצם ספיר יכול לבוא אחרי תווית בלתי-מיודעת a/an (לדוגמה: a cat, an apple) ויכול לקבל many ברבים (many books). שם עצם בלתי-ספיר ישתמש בכמותיות כמו much או a lot of ולא יופיע עם a/an. לדוגמה, נאמר much money (הרבה כסף) ולא many money, ונאמר information ללא תווית (כי אי אפשר an information במשמעות מידע כלשהו). במידת הצורך, נגדיר כמות למדידת הבלתי-ספיר: a piece of information (פריט מידע), three bottles of water (שלושה בקבוקי מים).

לסיכום הבסיס:

• שם ספיר – אפשר לספור, יש יחיד/רבים ברוריםpdfcoffee.com. There is one book on the table. There are two books on the table.

• שם בלתי-ספיר – לא סופרים ישירות, בד"כ משתמשים ביחיד ללא a/an. There is water on the table. (יש מים על השולחן). לא נאמר a water (אלא אם מתכוונים ל"סוג של מים" בהקשר נדיר). גם פעלים מתואמים בהתאם: שם עצם בלתי-ספיר נחשב ליחיד (נאמר The information is accurate, לא are).

השפעה על מילים כמו some/any/much/many וכו': יש מילים מיוחדות לציון כמות שתלויות בספירותיות:

• Many / Much: המילה many משמשת רק עם שמות ספירים ברבים (many cars, many people), בעוד much עם בלתי-ספיריםpdfcoffee.com. למשל: We don’t have much time (זמן – בלתי ספיר) אבל We don’t have many friends (חברים – ספיר).

• Few / Little: בדומה, few הולך עם ספירים ברבים, little עם בלתי-ספיריםpdfcoffee.com. Few משמעותו "מעטים מאוד" (כמעט ואין), ו-a few משמעותו "כמה" (קיימים אך לא הרבה)grammarly.comgrammarly.com. דוגמה: “Few people know the answer” – מעט מאוד אנשים יודעים את התשובה (כמעט אף אחד). “A few people know the answer” – כמה אנשים (לא הרבה אבל אחדים) יודעים את התשובה. בדומה little (מעט, כמעט אין) לעומת a little (קצת). “We have little time” – יש לנו מעט מאוד זמן (כמעט שאין זמן) לעומת “We have a little time” – יש לנו קצת זמן (יש אמנם מעט, אבל יש זמן)grammarly.com.

• Some / Any: some לרוב מופיע במשפטים חיוביים כדי לציין "כמה/כלשהם", ואילו any מופיע בשלילה או בשאלהpdfcoffee.com. למשל: “I have some ideas” – יש לי כמה רעיונות. “I don’t have any ideas” – אין לי שום רעיונות. “Do you have any questions?” – האם יש לך שאלות? (some יכול להופיע בשאלה כשהמצב הוא הצעה/בקשה: “Could I have some water?” – בקשה מנומסת). שתי המילים יכולות לשמש גם עם ספירים וגם עם בלתי-ספירים (some water / some books; any money / any questions).

טיפ לזכירה: הרבה כללי כמות באנגלית תלויים בסוג שם העצם. אם זה משהו שסופרים כיחידות (כמו תפוחים) – נתייחס ברבים ועם many/few. אם זה חומר או מושג שאי אפשר לספור (כמו מים, זמן, כסף ככסף בכללי) – נתייחס ביחיד ועם much/littlepdfcoffee.com.

כינויי גוף (Pronouns)

כינויי גוף משמשים במקום שמות עצם כדי למנוע חזרות ולציין דוברים/נמענים/גורמים. באנגלית מספר סוגי כינויי גוף מרכזיים:

• כינויי גוף נושא (Subject Pronouns): משמשים במקום נושא המשפט. אלה המילים: I, you, he, she, it, we, they – שפירושן: אני, אתה/את, הוא, היא, זה/זאת (לחפץ/חי בלתי מובחן), אנחנו, הם/הן. לדוגמה: She is my friend. It is a sunny day.

• כינויי גוף מושא (Object Pronouns): כאשר הכינוי אינו נושא אלא מקבל הפעולה (מושא ישיר/עקיף או אחרי מילת יחס). צורותיהם: me, you, him, her, it, us, them – בתרגום: אותי/לי, אותך/לך… אותו/לו, אותה/לה, אותנו/לנו, אותם/להם וכו'. למשל: The teacher called me. I gave her the book. Do you see them? (המורה קרא לי. נתתי לה את הספר. אתה רואה אותם?). שים לב ש-you ו-it זהות בצורת נושא ומושא.

• כינויי שייכות (Possessive): מתחלקים לשני סוגים – תוארי שייכות וכינויי שייכות עצמאיים:

  • תוארי שייכות (Possessive Adjectives): מילים שמציבות בעלות לפני שם עצם: my, your, his, her, its, our, their – “This is my car” (זו המכונית שלי). לכל גוף יש צורת שייכות שלו (ל-it זה its בלי אפוסטרוף שמשמעו "של זה").

  • כינויי שייכות עצמאיים (Possessive Pronouns): מחליפים גם את הכינוי וגם את שם העצם, כשההקשר מובן, ומשמעותם "שלי/שלך…" כעצם. אלה: mine, yours, his, hers, ours, theirs. למשל: “This car is mine” – המכונית הזאת שלי (כלומר שייכת לי). “Our team won and theirs lost” – הקבוצה שלנו ניצחה ושלם הפסידה. (אין לכינויי שייכות אלה המשך שם עצם אחריהם – הם עומדים לבד).

• כינויי גוף רפלקסיביים (Reflexive Pronouns): משמשים כשהנושא והמושא זהים, או להדגשה. נוצרים מתוספת -self/selves: myself, yourself, himself, herself, itself, ourselves, yourselves, themselves – עצמי, עצמך, עצמו וכו'. דוגמאות: “I cut myself” – חתכתי את עצמי. “They did it themselves” – הם עשו זאת בעצמם (להדגשה שהם בכוחות עצמם).

קיימים גם כינויי שאלה (Interrogative Pronouns) – Who? What? Which? Whose? (מי, מה, איזה, של מי) שמשמשים לפתיחת שאלות, וכינויי יחס (Relative Pronouns) – who, whom, which, that, whose – לפתיחת פסוקיות יחס (למשל: The man who came yesterday is my uncle – האיש שבא אתמול הוא דוד שלי).

חשוב להתאים כל כינויי גוף לתפקידו במשפט: למשל להשתמש ב-I בתור נושא וב-me בתור מושא. דוברי עברית לפעמים מתבלבלים ואומרים "Me and John went" – אך נכון: "John and I went". כלל מועיל: נפריד את החברים במשפט – לא נאמר "Me went", נכון "I went", ולכן "John and I went". באופן דומה "Give it to John and me" נכון (כי נאמר "Give it to me", לא "to I").

יצירת שאלות ושלילה (סקירה): כפי שנזכר בתחביר, כינויי הגוף יחליפו את השם העצם המתאים גם בשאלות ובשלילה. לדוגמה: “Is he coming?” (האם הוא בא?) – משתמשים ב-he כנושא, ואילו בשלילה: “He is not coming.” (הוא לא בא). בשאלות מידע (WH-questions) כינוי השאלה יכול להיות הנושא עצמו (Who came? – מי בא?) או חלק אחר (“What did you see?” – מה אתה ראית?).

שאלות (Questions) ושלילה (Negation)

אופן יצירת שאלות באנגלית שונה מעט מעברית. ישנם סוגים שונים של שאלות:

• Yes/No Questions (שאלות כן/לא): בשאלות שהתשובה להן צפויה להיות "כן" או "לא", נשתמש בהיפוך סדר – נפתח בפועל עזר או פועל to be. למשל: “Do you like pizza?” – האם את/ה אוהב פיצה? התשובות יכולות להיות “Yes, I do” / “No, I don’t”. אם במשפט המקור יש פועל עזר או to be, פשוט מציבים אותו לפני הנושא: “She is home.” → “Is she home?” – האם היא בבית? “They have finished.” → “Have they finished?” – האם הם סיימו? כאשר אין פועל-עזר, כפי שצוין, נשתמש ב-do/does בהווה או did בעברgrammarly.com. לדוגמה: “He works here.” → “Does he work here?” (האם הוא עובד כאן?). ב-Yes/No question אין מילת שאלה (WH) בתחילת המשפט.

• WH- Questions (שאלות מידע): שאלות המתחילות במילות שאלה כגון What, Who, Where, When, Why, How וכו'. במבנה שלהן, מילת השאלה באה ראשונה, ואחריה סדר כמו שאלה כן/לא (פועל עזר + נושא…). לדוגמה: “What do you want?” – מה אתה רוצה? “Where are they going?” – לאן הם הולכים? שים לב: כאשר מילת השאלה עצמה היא נושא המשפט (למשל 'מי' שעשה פעולה), אין צורך בהיפוך או בפועל עזר, פשוט שואלים במשפט ישר. לדוגמה: “Who came to the meeting?” – מי הגיע לפגישה? (כאן who הוא הנושא, ולכן הפועל came בא אחריו ישר, בלי did). אבל “Who did you invite?” – את מי הזמנת? (כאן who הוא המושא המישיר, ולכן משתמשים ב-did לפני הנושא you והפועל בבסיס invite).

• שאלות בתשובה-פתוחה נוספות: How much/How many (כמה – לכמות, בהתאם לספיר/לא ספיר), How long (כמה זמן), How often (כל כמה זמן), How far (כמה רחוק) וכו', עובדות לפי אותו עיקרון: How many books have you read? – כמה ספרים קראת? How often does he travel abroad? – כל כמה זמן הוא נוסע לחו"ל?

שלילה (Negation): הצורה הנפוצה לשלילת משפט באנגלית היא הוספת not אחרי הפועל המסייע המתאים. אם אין פועל מסייע, שוב נשתמש ב-do. לדוגמה: “I am not ready.” (אני לא מוכן.) / “He does not (doesn’t) understand.” (הוא לא מבין.) / “We did not see it.” (לא ראינו את זה.) לרוב משתמשים בצורת הקיצור בשפה מדוברת וכתיבה לא רשמית: is not → isn’t, did not → didn’t, cannot → can’t וכו'.

אם יש מודאלי (Modal) במשפט (כמו can, should, will), ה-not יבוא אחריו: cannot (שימו לב שזו מילה אחת במשלב כתיבה רשמי) או can’t, will not → won’t (חריג בצורת הקיצור).

בשלילה של משפטי יש (There is/are): “There is no time” או “There isn’t any time” – אין זמן (שתי הדרכים תקינות: no לפני שם עצם במקום not … any). למעשה, no יכול לשמש כתיאור כמות שלילי במקום not any: We have no money = We don’t have any money.

כאשר שוללים משפטי יחס (השוואה וכו') כדאי להימנע מ-“double negative”. באנגלית, שני שלילות מבטלות: למשל never כבר אומר "לעולם לא", ולכן לא נוסיף not איתו. דוגמה לטעות: I don’t know nothing. נכון: I don’t know anything או I know nothing. (שניהם מביעים "אני לא יודע כלום").

תוויות יידוע ובלתי-יידוע (Articles: a, an, the)

אנגלית משתמשת בתוויות (Articles) לפני שמות עצם כדי לציין יידוע (האם מדברים על דבר מסוים ומוכר למאזין/קורא) או אי-יידוע (סתמי/כללי). קיימות שלוש אפשרויות: a, an (תוויות בלתי מיודעות, Indefinite) ו-the (תווית מיודעת, Definite).

• “a/an” – תווית בלתי מיודעת (indefinite article): משמעותה "אחד/איזשהו" – משתמשים כאשר מדברים על שם עצם ספיר ביחיד שאינו מוכר ספציפית לקורא/מאזין, כלומר מופיע בהקשר חדש או כלליgrammarly.com. למשל: a dog = "כלב כלשהו" (לא אחד ידוע), an employee = "עובד/ת (אחד/ת)". הבחירה בין a ל-an תלויה בצליל הפותח של המילה שאחריה: אם המילה הבאה מתחילה בעיצור – נשתמש ב-a, ואם היא מתחילה בצליל תנועה (vowel sound) – נשתמש ב-angrammarly.com. למשל: a book, a car, a house (צליל ב, ק, ה) לעומת an apple, an hour (אפל מתחיל בצליל תנועה "א"; hour מתחיל בצליל "אוור" למרות האות H). שימו לב שזה לפי ההגייה ולא הכתיב: university מתחיל ב-Yoo (עיצור Y) ולכן a university, ו-honor מתחיל ב-O (עיצור H לא נשמע) ולכן an honorgrammarly.comgrammarly.com.

  כשמשתמשים a/an, לרוב זה כאשר מציינים פריט מתוך קבוצה רחבה יותר בלי לפרט איזה. למשל: She wants to buy a house – היא רוצה לקנות בית (לא בית ספציפי בהכרח, באופן כללי).

• “the” – תווית מיודעת (definite article): מציינת ששם העצם מוכר או מוגדר מסוים – או שכבר הוזכר, או שיש הקשר ברור. תרגומו בעברית בדרך כלל “ה־”. למשל: the dog = הכלב (ידוע איזה, למשל כי כבר דובר עליו: “I have a dog. The dog is very friendly.” – בהופעה הראשונה "a dog" חדש בסצנה, בפעם השנייה "the dog" כי עכשיו ברור שמדובר בכלב שכבר הוזכר). the sun = השמש (יש רק אחת, ידועה לכל). the main reason = הסיבה העיקרית (ספציפית, מוגדרת). The מתאים הן ליחיד ספיר, הן לרבים, והן לבלתי-ספירים כשהם ידועים מסוימים: the book, the books, the water.

כשאומרים the מצפים שהנמען יבין על מי/מה מדובר – או כי זה כבר צוין, או כי זה ייחודי (the President, the Eiffel Tower), או מוגדר ע"י פסוקית או צירוף שמגיע אחרי השם (למשל: the car that we bought last week – המכונית שקנינו שבוע שעבר).

• ללא תווית בכלל: יש מקרים בהם לא שמים כלום לפני שם עצם (מה שנקרא zero article). למשל, שמות עצם לא ספירים או רבים כלליים לרוב לא יקבלו a/an/the כשהכוונה כללית. לדוגמה: Sugar is sweet (סוכר מתוק) – מדברים באופן כללי, לא על סוכר מסוים, ולכן לא the sugar. Dogs are friendly (כלבים הם ידידותיים) – כלל המין, לא כלבים ספציפיים, ולכן לא נשתמש ב-the. כמו כן שמות פרטיים (אנשים, מקומות) בדרך כלל ללא תווית: John is here, I live in Israel, Mount Everest is high (בלי the לפני "Israel" או "Mount Everest"). חריג: שמות מסוימים מקבלים the כחלק משמם המקובל – למשל the United States, the Jordan River, the Beatles וכדומה.

תקציר שימוש נכון:

• השתמש/י ב-a/an בפעם הראשונה שמזכירים עצם ספיר יחיד לא ידוע, או כשלא חשוב/לא ידוע לנו בדיוק מי/מה (I saw a cat…).

• השתמש/י ב-the כאשר זה ברור מהי היחידה המדוברת: בהמשך אזכור, או כי ההקשר מצביע (Close the door, please – ברור שמתכוונים לדלת הספציפית של החדר), או כשמדובר בדבר יחיד במינו (the sky, the internet).

• אל תשתמש/י בתווית עם שמות חומר/מופשט כשהם כלליים (Music helps reduce stress – מוזיקה באופן כללי).

• זהירות ממקרים מיוחדים: לפני most במשמעות "רוב", לא נשים the: “Most people agree…” (לא the most people שזה ישנה משמעות). אבל the most לפני תואר זה “הכי”.

ולבסוף, כלל הגייה: the נהגה "דה" (thuh) לפני עיצור, ו-"די" (thee) לפני תנועה, למשל the (thuh) car, אבל the (thee) apple (כדי לזרום בהגייה).

זוגות מבלבלים ושימושים נפוצים

באנגלית יש מספר זוגות (או קבוצות) של מילים בעלות משמעות קרובה או תפקיד דקדוקי דומה, שהלומדים נוטים להתבלבל בשימוש בהם. נסקור כמה מהנפוצים:

• Much vs. Many: כמו שציינו, many בא לפני שם עצם ספיר ברבים, ו-much לפני בלתי ספירpdfcoffee.com, לרוב במשפטי שאלה או שלילה (כי בחיוב משתמשים ב-“a lot of”). Many = הרבה (דברים ספירים): many books, many people. Much = הרבה (בלתי ספיר): much time, much water. למשל: “How many friends do you have?” (כמה חברים יש לך?) לעומת “How much water do you drink?” (כמה מים את/ה שותה?). בשלילה: “I don’t have many friends here” (אין לי הרבה חברים כאן), “We didn’t spend much money” (לא בזבזנו הרבה כסף).

• Few vs. A few / Little vs. A little: כפי שהוסבר, ההבדל הוא בתוספת a. Few (ללא a) פירושו "מעט מאוד, כמעט שאין" עבור ספיריםgrammarly.com, בעוד a few פירושו "כמה (אבל לא הרבה)"grammarly.com. לדוגמה: “Few students understood the lesson” – מעט מאוד תלמידים (בקושי אף אחד) הבינו את השיעור. “A few students understood” – כמה תלמידים (חלקם) הבינו. Little ו-a little פועלים זהה אך עם בלתי-ספיריםgrammarly.com: “We have little time” – יש לנו מעט מאוד זמן (כמעט אין), “We have a little time” – יש לנו קצת זמן (יש, אך מעט). עזר זיכרון קלאסי הוא דימוי הכוס: little/few מדגישים שהכוס כמעט ריקה (Half empty) בעוד a little/a few מדגישים שיש בה משהו (Half full)grammarly.com.

• Since vs. For: שניהם משמשים לציון זמנים מתמשכים, במיוחד עם Present Perfect. ההבדל: since מציין נקודת התחלה מדויקת בזמן, ו-for מציין משך זמןdictionaryblog.cambridge.org. לדוגמה: “I have lived here since 2015” – אני גר פה מאז 2015 (נקודת התחלה); “I have lived here for 8 years” – אני גר פה במשך 8 שנים (משך). טיפ: אחרי since ציינו שנה/תאריך/רגע ספציפי (“since yesterday”, “since 10 o’clock”, “since I was a child”), אחרי for ציינו פרק זמן כולל (“for two weeks”, “for a long time”). לעיתים קרובות שומעים טעויות כמו I know him since 5 years – נכון: I have known him for 5 yearsdictionaryblog.cambridge.org (או since 2018). שימו לב גם: עם since ו-for לרוב נשתמש בזמנים מושלמים כדי לתאר פעילות מתמשכתdictionaryblog.cambridge.org (“has been…”), ולא ב-Past פשוט.

• Some vs. Any: some בדרך-כלל במשפטי חיוב והצעות, any בשלילה ובשאלה. “I have some ideas” (כמה רעיונות). “I don’t have any ideas” (אין לי רעיונות כלל). “Do you have any questions?” (האם יש לך שאלות?). אם זו הצעה/בקשה, נשתמש ב-some: “Would you like some coffee?” (רוצה קצת קפה?). בנוסף, any יכול להביע "כלל לא משנה איזה": “Take any seat” – שב בכל מושב שתרצה (לא משנה איזה, כל מושב זמין).

• Who vs. Whom: who כינוי שאלה או יחס לנושא/עושה הפעולה, whom למושא הפעולה. בפועל, whom כמעט ונעלם משפת היום-יום ומשתמשים ב-who גם במקום whom. רשמית: “Whom did you see?” (את מי ראית) אבל רבים יאמרו “Who did you see?”. אחרי מילת יחס רשמית עדיין נשמע whom: “To whom it may concern” (למי שזה נוגע – פתיחה רשמית). כלל אצבע: אם אפשר להחליף בהיטב ב-him/her (מושא), אז whom הוא הצורה התקנית, ואם ב-he/she (נושא), אז who. למשל “Who/Whom do you trust?” – נבדוק: Do you trust him? (נשמע נכון) → לכן רשמית “Whom do you trust?” אף שרבים יגידו “Who do you trust?”.

• Than I vs. Than me: בהשוואות עם than, מבחינה רשמית נכון לומר “He is taller than I” (תוספת מובלעת: …than I am). אך באנגלית מודרנית נפוץ להגיד “taller than me”. ברוב המקרים היום זה מתקבל, אך בכתיבה מאוד פורמלית אפשר לשמור על than I.

• איות דומה, תפקיד שונה: זוגות כמו than (מאשר) ו-then (אז), affect (פועל, להשפיע על) ו-effect (שם עצם, השפעה; או פועל – לגרום, אך נדיר), accept (לקבל) ו-except (למעט), loose (רופף) ו-lose (להפסיד/לאבד) – כל אלו מבלבלים בשל צליל דומה. יש לשים לב למשמעות ולאיות. למשל: Your vs. You’re – your זה "שלך" (תואר שייכות), you’re זה קיצור של you are. רבים מבטאים דומה, אבל בכתיבה ההבדל משמעותי. עוד דוגמה: its (של זה) מול it’s (קיצור של it is). כלל ברזל: its בלי אפוסטרוף תמיד שייכות (מקביל ל-his/her), בעוד it’s עם אפוסטרוף לעולם לא מראה שייכות אלא רק it is (או it has בצורת מושלם).

• Much vs. Many; Less vs. Fewer: כלל הספיר/לא-ספיר חוזר כאן: many/few/fewer עם ספירים, much/little/less עם בלתי ספיריםpdfcoffee.com. למשל: נכון לומר fewer mistakes (פחות טעויות) כי טעויות נספרות, ו-less time (פחות זמן) כי זמן לא ספיר כשלעצמו. אנשים לעיתים טועים ואומרים less people, אבל תקנית זה fewer people. בחנויות באנגלית בריטית אפילו מתקנים: “5 items or fewer” בקופות מהירות (ולא less). עם זאת, בשפה מדוברת less נעשה נפוץ גם עם ספירים (יש ויכוח האם זה מקובל). אבל בבחינות וסגנון מוקפד – fewer לספיר.

• Bring vs. Take: שני הפעלים מתרגמים לעיתים כ"לקחת/להביא", אבל ההבדל הוא בכיוון. Bring – להביא אל הדובר/המקום המדובר (bring it here), Take – לקחת הרחק/למקום אחר (take it there). Think in terms of direction relative to a reference point.

• Say vs. Tell: tell דורש מושא אדם בדרך כלל – tell someone something (Tell me the truth). Say לא בהכרח לוקח מושא אדם ישיר (He said that he was tired). אי אפשר “Say me”; צריך tell me. וגם לא “Tell that…”; צריך say that…. משפט זיכרון: You tell someone, or you say somethinglearningenglishwithoxford.com. למשל: He told us a story. He said he was happy.

הרשימה עוד ארוכה, אבל אלה כמה דוגמאות בולטות. חשוב להתעמק בהקשר ובדוגמאות כדי לשלוט בהבדלים.

הבדלים בין דקדוק בריטי לאמריקאי

האנגלית הבריטית (BrE) והאנגלית האמריקאית (AmE) הן וריאציות של אותה שפה, ורוב חוקי הדקדוק זהים. עם זאת, ישנם הבדלים מסוימים בשימוש דקדוקי, איות ובחירה בין מילים שכדאי להכירlearningenglishwithoxford.comlearningenglishwithoxford.com. נציין כמה מההבדלים הבולטים בדקדוק ושימוש:

• שימוש ב-Present Perfect מול Past Simple: בריטים נוטים להשתמש יותר ב-Present Perfect לתיאור אירוע שקרה בעבר שמשפיע על ההווה, בעוד אמריקאים פעמים רבות ישתמשו ב-Past Simple גם במצבים אלוlearningenglishwithoxford.com. למשל: מצב: עדיין לא אכלתי. בבריטית מקובל: “I haven’t eaten yet.” באמריקאית תשמע יותר: “I didn’t eat yet.” דוגמה נוספת: בריטי יאמר “Have you seen this movie?” ואמריקאי עשוי לומר “Did you see this movie (yet)?” – שתיהן מובנות, אך החלופה השנייה נפוצה יותר בארה"ב.

• שימוש ב-Shall: המילה shall (כפועל עזר לעתיד או להצעות) כמעט ואינה בשימוש באנגלית אמריקאית מודרנית, פרט למצבים רשמיים מאוד או משפטים מסוימים (לדוגמה משפטים משפטיים: Shall issue וכו'). באנגלית בריטית עדיין משתמשים ב-shall במיוחד בגוף ראשון ובסגנון פורמלי או להצעה מנומסת (“Shall we dance?” – נרקוד?)learningenglishwithoxford.com. אמריקאי לרוב יאמר “Should we…?” או יימנע.

• צורת העבר השלישי (Participle) של פעלים מסוימים: הבדל ידוע הוא הפועל to get – בעברית "לקבל/להשיג": באנגלית אמריקאית עבר שני/שלישי שלו: got, gotten (לדוגמה: She has gotten better = היא השתפרה), בעוד באנגלית בריטית מקובל got, gotlearningenglishwithoxford.com (She has got better). דוגמאות נוספות: learn (ללמוד): BrE לעיתים learnt לצורת עבר/שלם, AmE כמעט תמיד learned. spell (לאיית): BrE: spelt, AmE: spelled. יש עוד כמה פעלים עם הבדלים, אבל רוב הפעלים הלא-תקינים (irregular verbs) זהים בשתי הגרסאות.

• שמות קולקטיביים (Collective Nouns): מילים כמו team, government, family – באנגלית אמריקאית מתייחסים אליהן בדרך כלל כיחידה אחת (פועל יחיד: The team is winning), בעוד באנגלית בריטית לעיתים רבות מתייחסים אליהן כלשון רבים במיוחד כשהדגש על חברי הקבוצה כפרטים (The team are winning)learningenglishwithoxford.com. שני הסגנונות קיימים בבריטית (תלוי אם רוצים להדגיש את הקבוצה כשלם או כפרטים), אך באמריקאית כמעט תמיד יגידו the team is….

• איות (Spelling): זה לא בדיוק "דקדוק", אך ראוי לציין: יש שוני שיטתי באיות מילים רבות. למשל: Brit: colour, honour, labour – Amer: color, honor, labor (השמטת u אמריקאית)learningenglishwithoxford.com. סיומת -re (BrE) לעומת -er (AmE): centre/center, metre/meterlearningenglishwithoxford.com. כפל אותיות: BrE: travelled, cancelled – AmE: traveled, canceled (כפל L נשאר רק בבריטית)learningenglishwithoxford.com. סיומות פועל: בריטית לעיתים מעדיפה -ise במקום -ize, אף שהשתיים נכונות בבריטניה (organise/organize)learningenglishwithoxford.com. אמריקאית כמעט תמיד -ize. ועוד הבדלים כגון analyse (UK) לעומת analyze (US)learningenglishwithoxford.com. הבדלי איות אינם משפיעים על הגייה ברוב המקרים אלא רק על כתיבה.

• פיסוק וכתיבה: למשל, אמריקאים נוטים לשים נקודה אחרי קיצורים של תארים (Mr., Dr.) ובריטים פעמים רבות לא (Mr, Dr ללא נקודה). תאריכי לועזיים נכתבים בסדר שונה: בארה"ב חודש/יום/שנה (01/08/24 = 1 באוגוסט 2024), בבריטניה יום/חודש/שנה (01/08/24 = 8 בינואר 2024)learningenglishwithoxford.com. גם ציטוטים: אמריקאים שמים לרוב את סימני הפיסוק בתוך המרכאות (“Quote.”), בריטים לעיתים ישימו מחוץ אם זה לא חלק מהציטוט (“Quote”.).

• תחביר ושימוש:

  • אמריקאים פחות מקפידים על whom כאמור, וזה נכון גם בבריטניה כיום אבל עוד יותר בארה"ב.

  • באופן כללי, אמריקאית לפעמים תשתמש במבנים פשוטים יותר היכן שבריטית רשמית תשמור על מבנה "מסורתי". למשל, במצבי ציווי/הצעה: בריטי עשוי לומר “I suggest that he go to a doctor.” (צורת Subjunctive ללא “s”), אמריקאי גם יקבל זאת אבל שווה בשכיחות יאמר “I suggest that he goes to a doctor.” או “I suggest he go…” – למעשה בנושא ה-subjunctive יש טענה שהאמריקאים דווקא שימרו אותו יותר מהבריטים בסגנון רשמי (למשל insist that he be present נפוץ בארה"ב, בבריטניה ייתכן ישתמשו ב-should: insist that he should be present).

למרות הבדלים אלה, דוברי אנגלית משתי הגרסאות מבינים זה את זה היטב. אם אתה כותב, כדאי להיות עקבי – לבחור בריטית או אמריקאית ולדבוק בה באיות ובסגנון (למשל לא לערב בין color ו-centre באותו מאמר). אין גרסה "נכונה" יותר – אך בבחינות או בסביבות מסוימות יצפו לגרסה ספציפית.

נושאים מתקדמים לדוברים מתקדמים

בנושאים מתקדמים נכללים מבנים שנמצאים פחות בשימוש יום-יומי אך חשובים להבנה וביטוי ברמה גבוהה:

Inversion (היפוך סדרי המילים לצורך דגשה)

דיברנו על היפוך בשאלות, אך Inversion מתקדם הוא תופעה של היפוך סדר נושא-פועל גם במשפט חיובי לצורך דגש סגנוני, לרוב כשמילת ביטוי מסוימת פותחת את המשפט. מבנים כאלה נפוצים בסגנון רשמי, ספרותי או לצורך רטורי. כמה דוגמאות נפוצות:

• אחרי תארים/תוארי פועל בעלי משמעות שלילית או מגבילה בתחילת משפט: Never, Rarely, Seldom, Hardly… when, Not only… but also וכו'. למשל: “Never have I seen such a beautiful view.” – לעולם לא ראיתי נוף כזה יפה. כאן מתחילים ב-Never ולכן הופכים: במקום "I have never seen", אומרים "Never have I seen". עוד דוגמה: “Not only did he apologize, but he refunded the money.” – לא רק שהוא התנצל, אלא שהוא גם החזיר את הכסף. שוב, החלק Not only בתחילה גורר היפוך בפסוק שאחריו (did he apologize במקום he apologized).

• אחרי So… that או Such… that במבנה מסוים: אפשרות כמו “So difficult was the exam that…” במקום “The exam was so difficult that…”. למשל: “So high was the mountain that…”.

• Inversion בתנאי ללא if: כבר הזכרנו – במקום if I had known → Had I known; במקום if I were rich → Were I rich, …; במקום if you should need help (תנאי מסוג "במקרה ו") → Should you need help, …. אלו צורות רשמיות: “Should you have any questions, feel free to contact us.” (אם במקרה יהיו לך שאלות, אל תהסס לפנות). “Had we known earlier, we would have acted differently.” (אילו ידענו קודם, היינו פועלים אחרת).

חשוב לציין שבהיפוך כזה, הפועל העיקרי נשאר אחרי הנושא – רק פועל העזר או קישור יוצאים לפני הנושא. אם אין פועל עזר, משתמשים ב-do. למשל: משפט רגיל “He knew little about this.” – להתחיל ב-Little נהפוך: “Little did he know about this.” – עד כמה שלא ייאמן, הוא בקושי ידע על כך.

Ellipsis (השמטה תחבירית)

Ellipsis פירושה השמטת מילים במשפט כאשר הן מובנות מההקשרlearnenglish.britishcouncil.org. הדבר גורם לשפה להישמע טבעית וקולחת יותר, במיוחד בדיבור. עברית גם עושה זאת (“אתה בא?” במקום “האם אתה בא?”). באנגלית, Ellipsis מופיע בכמה מצבים טיפוסיים:

• השמטת נושא אחרי חיבור: לאחר מילת קישור כמו and, but, or כאשר הנושא זהה, אפשר להשמיט אותו בפסוק השניlearnenglish.britishcouncil.org. למשל: “We went to the market and Ø bought some fruit.” – מובן שwe קנינו, אז לא צריך לחזור. “She is smart and Ø knows it.” (מבינים ש-she יודעת).

  • אם הנושא השני עם be, לעיתים משמיטים גם את הפועל to be: “Clare is working a lot and Ø getting up early.” – ברור שshe’s getting up early מושמטlearnenglish.britishcouncil.org.

• אחרי to במבנה מקוצר: במקום לחזור על פועל מלא. למשל: “I didn’t go to the party, but I wanted to Ø.” – to לבד מייצג to go to the partylearnenglish.britishcouncil.org. “You can take the blue shirt, I’ll take the red one if you want to Ø.” – במשמעות “אם אתה רוצה לקחת את הכחולה”.

• אחרי פעלים מסייעים/מודאליים: ניתן להשמיט את החלק השני של הפועל אם הוא כבר הוזכר. “I thought I had locked the door, but I hadn’t Ø.” – hadn’t = hadn’t locked the doorlearnenglish.britishcouncil.org. “She said she’d finish it, and she has Ø.” (היא אמרה שהיא תגמור, והיא אכן גמרה [את זה]).

• השמטת כינויי גוף ו/או פועל עזר בשאלות לא רשמיות: במיוחד בתחילת שאלה: “(Do) Ø You want a drink?” – רוצים משקה? “(Have) Ø You ever been to London?” – היית פעם בלונדון? נהוג מאוד בדיבור יומיומי להשמיט Do/Did בתחילת שאלה קצרה (“You see that?” במקום “Do you see that?”), למרות שבכתיבה זה נחשב מאוד לא תקני, בדיבור זה נפוץ. גם תשובות קצרות: “(I) Ø Hope so.”, “Ø Got it.” (שימוש בדיבור).

• השמטה אחרי דיבור מקוצר: “Sounds good!” במקום “It sounds good!” – כשברור שהכוונה למשהו שהוצע, אפשר להשמיט את ה-Itlearnenglish.britishcouncil.org. “Looks like rain” במקום “It looks like it will rain.”

• השמטת חלקי שאלה נפוצים: “(Are) Ø You coming?”, “(Have) Ø You finished?”, “What (are) Ø you doing?”

ההשמטה מותרת רק כשהמשפט עדיין ברור וחד-משמעי בלעדיה. יש מקומות שאי אפשר להשמיט בלי לאבד משמעות או לגרום לאי-דקדוקיות. למשל, כפי שצויין במקור הבריטי: אי אפשר להשמיט אחרי after, because וכד’ (“We left after Ø finished” – לא תקין, חייב “after we finished”)learnenglish.britishcouncil.org. Ellipsis גם שכיח בפרסומות, כותרות, הודעות קצרות (No parking, במקום No parking is allowed).

Subjunctive (מצב המשאלה/צורת קונגוקטיב)

הנטייה הרקומית (Subjunctive mood) באנגלית היא צורת פועל מיוחדת שמשמשת למצבים של משאלה, דרישה, הצעה או מצב שאינו מציאותי. בניגוד לשפות כמו ספרדית או צרפתית שבהן זו נטייה נרחבת, באנגלית המודרנית כמעט ואין שינוי בצורה עצמה ברוב הפעלים – היא לרוב נראית כבסיס הפועל ללא תוספות. כמה מופעים של Subjunctive באנגלית:

• במשפטי דרישה/הצעה אחרי פעלים מסוימים: מבנה כגון verb + that + subject + [bare verb]. למשל אחרי suggest, recommend, demand, insist, ask (במשמעות לדרוש) וכו'. “The teacher demanded that John leave the room.” – המורה דרש שג'ון יעזוב את החדר. שימו לב: נאמר leave (בסיס בלי s), למרות שהנושא John = he. דוגמה אחרת: “I suggest that she be on time.” – אני מציע שהיא תהיה בזמן (ולא she is). זו צורת Subjunctive בהווה – הפועל be נשאר be לכל הגופיםcambridge.org. באנגלית אמריקאית פורמלית מבנה זה נפוץ, בבריטית לא-פורמלית רבים היו אומרים “I suggest that she should be on time.” או אפילו “I suggest she is on time.”

• ביטויי משאלה והיפותזה עם were: בשפה תקינה, כאשר מביעים משאלה או תנאי לא מציאותי בהווה, משתמשים ב-were לכל הגופים במקום was. למשל: “I wish I were taller.” – הלוואי והייתי גבוה יותר (אבל אני לא). “If he were here, he would know what to do.” – אילו הוא היה כאן (והוא לא), הוא היה יודע מה לעשות. כאן were היא צורת Subjunctive של העבר של to be, שמשתמשים בה במקום was במצבים דמיונייםmerriam-webster.commerriam-webster.com. בפועל, אמריקאים ובריטים רבים בשפה מדוברת כן אומרים “I wish I was…”, אבל בצורות הכתובות והמוקפדות “I were” נחשב נכון.

• ביטויים קפואים ועתיקים: ישנם כמה משפטים באנגלית שמשמרים Subjunctive בצורה "עתיקה": למשל “Long live the King!” (שיחיה המלך זמן רב) – כאן live זה בסיס הפועל (במקום lives), זו צורת משאלה. “God bless you” – צורת משאלה (שאלוהים יברך אותך) – bless ללא -es. “Be that as it may” – יהי כך (בכל מקרה)cambridge.org. “Come what may” – יהיה מה שיהיה. “If need be” – אם יהיה צורך. ביטויים אלו מתקבעים כיחידה ויש ללמוד אותם כפי שהם. הם דוגמאות לשרידים היסטוריים של הסוביונקטיבcambridge.org.

בסך הכול, ה-Subjunctive באנגלית קל יחסית משום שאין הטיות רבות לזכור – רק לשים לב להקשר: אחרי that עם פעלים מסוימים, להשאיר בסיס ללא הטיה; ו-were בהיפותטיות. לפעמים תלמידים לא מבחינים בכך כי זה נראה "רגיל". שימו לב למשל להבדל: “She insists that he come early.” (מתעקשת שיבוא מוקדם) לעומת “She insists that he comes early.” הראשון משמעו שהיא דורשת/מתעקשת שיעשה זאת (צורת subjunctive ללא s, יותר אמריקאי בסגנון), השני יכול להתפרש כפשוט אומרת בחיווי שהוא תמיד מגיע מוקדם (אינדיקטיב, עובדה).

סיכום: הנושאים שהוצגו מכסים את רוב רבדיו העיקריים של הדקדוק האנגלי. שליטה בזמנים, בתחביר הבסיסי, בקול הפעיל והסביל, בשימוש נכון בתוויות ובכינויי הגוף, וכן הבנה של הניואנסים (כמו הבדלי בריטי/אמריקאי וזוגות מבלבלים) – כל אלו יאפשרו לכם לנסח משפטים באנגלית בצורה תקינה ובטוחה. זכרו שדקדוק הוא כלי לשפה – באמצעות הבנת הכללים והשימוש הרב בהם, תוכלו לדבר ולכתוב בביטחון, ובהמשך אפילו "לשבור" פה ושם את הכללים באופן מודע ליצירת סגנון אישי. בהצלחה בלימוד האנגלית!

מקורות מומלצים להעמקה:

• אתר הדקדוק של Cambridge ("English Grammar Today") – להסברים מפורטים ודוגמאותdictionaryblog.cambridge.orgdictionaryblog.cambridge.org.

• מדריכי הדקדוק של Oxford ובלוגים ללומדי אנגליתlearningenglishwithoxford.comlearningenglishwithoxford.com.

• משאבי Purdue OWL לתרגול עצמי בחוקי דקדוקpdfcoffee.compdfcoffee.com.

• בלוג Grammarly להבהרות על הבדלי מילים ותפקודי משפטgrammarly.comgrammarly.com.

מקורות אלה ועוד יסייעו לכם בביסוס והעמקת הידע הדקדוקי באנגלית, לצד תרגול קריאה, כתיבה ודיבור בשפה. בהצלחה!