השפה האנגלית – היסטוריה, מבנה והשפעה גלובלית

יצירת מילים חדשה באנגלית מתרחשת תדיר גם באמצעים פנימיים: על ידי הרכבה (קומפוזיציה) – חיבור מילים קיימות למילה חדשה (כמו railroad – מסילת רכבת, handshake – לחיצת יד); על ידי הוספת תחיליות וסיומות (כגון תחילית un- ליצירת ההיפוך: happy → unhappy, או סיומת -ness להפיכת תואר לשם עצם: dark → darkness); וכן על ידי קיצורים וראשי תיבות (כמו NASA מראשי התיבות של סוכנות החלל האמריקאית, או laser מר"ת של "הגברת אור באמצעות פליטה מעוררת"). האנגלית גמישה גם לייצר בלנדים – מיזוג של מילים: למשל smog (עשן + ערפל), brunch (ארוחת בוקר + צהריים). שילוב כל אלה – שאילה נדיבה, יצירתיות פנימית ושכבות היסטוריות – הניבו שפה בעלת אוצר מילים נרחב במיוחד וגיוון סינונימי ומושגי כמעט בכל תחום.

השפעות של שפות אחרות על האנגלית

כאמור, האנגלית היא תוצר היתוך לשוני של עמים ושפות רבות. כאן נפרט את מקורות ההשפעה העיקריים לאורך התקופות:

• שפות קלטיות קדומות: התושבים הקדומים של בריטניה דיברו שפות קלטיות (כמו ולשית, גאלית). עם חדירת האנגלו-סקסונים נדחקו השפות הקלטיות לשוליים, ולכן אנגלית ספגה מהן יחסית מעט – בעיקר שמות מקומות (למשל London, Thames ו-Avon הם ממקור קלטי) וכמה מילים בודדות (bucket – דלי, bard – משורר נודד, וכדומה).

• לטינית: ללטינית היו מספר גלי השפעה. ראשית, עוד לפני האנגלים, שלטו הרומאים בפרובינקיה בריטניה (עד המאה ה-5), והותירו כמה מילים בלטינית מדוברת מקומית (למשל street מלטינית strata – דרך מרוצפת). שנית, עם התנצרות האנגלו-סקסים (סביבות המאה ה-7) נכנס אוצר מילים דתי-לטיני (כמו angel, altar, mass וכו'). בנוסף, לאורך ימי הביניים והרנסאנס, הלטינית שימשה כלשון מלומדים והמדע, ורבות ממילותיה הושאלו באנגלית לצרכים אלו. גם בעת החדשה, לטינית (וכן יוונית עתיקה) הן מקור עיקרי למונחים מדעיים וטכניים – טלפון, טרמומטר, אינסקטיציד (קוטל חרקים, מלטינית insect + -cide) וכדומה.

• נורדית עתיקה: פלישות וכיבושים של ויקינגים דוברי נורדית (מימי המאה ה-8 עד ה-11, בעיקר בצפון אנגליה) תרמו אוצר מילים יומיומי משמעותי. מלבד דוגמאות שכבר הובאו (כינויי הגוף they/them, מילים כמו sky, egg, knife, die – למות, law – חוק, ועוד), הנורדית תרמה גם את סיומת ה-–son בשמות משפחה (כמו Johnson, "בן של ג'ון"), ואת צירוף האותיות sk להגיית "סק" שהומר בהמשך באנגלית לצליל "ש": למשל המילה הנורדית skirt (חצאית) חיה לצד האנגלית העתיקה shirt (חולצה) – שתיהן קשורות אטימולוגית. גם שמות מקומות רבים באנגליה הם בעלי סיומות נורדיות טיפוסיות כגון -by (משמעותה "כפר של…") כמו Grimsby, או -thorpe (כפר קטן).

• צרפתית ונורמנית: כפי שתואר, הצרפתית היא אולי התורמת המשמעותית ביותר לאנגלית אחרי השפות הגרמאניות. בתקופת האנגלית התיכונה, השלטון הנורמני-צרפתי באנגליה הביא לאימוץ אלפי מילים צרפתיות. למעשה, כ-30%-40% מאוצר המילים האנגלי המודרני הוא ממקור צרפתי ישיר. מדובר במילים בתחומי החוק והממשל (judge, justice, government, court, parliament), החברה והמעמד (noble, servant, peasant, village), הצבא (army, battle, soldier), האמנות והתרבות (literature, music, dance, color), המזון והקולינריה (beef, mutton, pork – שמות בשר הבקר/כבש/חזיר הגיעו מצרפתית, בעוד שמות בעלי החיים cow, sheep, pig נותרו סקסוניים – דוגמה ידועה להשפעת תרבות: האיכרים דוברי האנגלית גידלו את ה"חיה", ואצילי נורמנדי אכלו את ה"בשר"). גם כיום, דובר אנגלית עשוי להשתמש במילה אנגלו-סקסית start (להתחיל) בשיחה רגילה, ובמקביל במילה הלטינית commence בהקשר רשמי – תוך הבדלי סגנון עדינים.

• שפות עולם אחרות: החל מן התקופה המודרנית, וביתר שאת במאות ה-19–20, האנגלית כיסתה פני תבל וספגה מילים כמעט מכל לשון: מן הודו באו מילים כדוגמת pajamas (פיג'מה), bandana (בנדנה) ו-jungle; מסין הגיעו ketchup (קטשופ, במקור רוטב דגים בשם "קאצ'פ"), typhoon (טייפון, מ"tai fung" = רוח גדולה) ו-gung-ho (התלהבות צוותית); מיפן קיבלנו kimono (קימונו), tsunami (צונמי) ו-anime (אנימה); מערבית התפשטו coffee (קפה, "קהווה"), sugar (סוכר), alcohol (אלכוהול), alchemy (אלכימיה) ועוד. ספרדית תרמה לאנגלית מילים רבות בעיקר דרך אמריקה הלטינית, כגון canyon (קניון, ערוץ), tornado (טורנדו), chocolate (שוקולד, מהנאווטל דרך ספרדית), patio (פטיו, חצר פנימית) ועוד. אפילו מעבר לים, ניבים של ילידי אוסטרליה, אפריקה והאמריקות הותירו חותם: boomerang (בומרנג) מאבוריג'ינית, zebra (זברה) מאפריקאנס/הולנדית בדרום אפריקה, canoe (קאנו) משפת הקריבים, iguana (איגואנה) מטאינו (קריביים), והרשימה ארוכה. בשל השפעות אלה, אוצר המילים האנגלי הוא מעין מוזאיקה לשונית גלובלית.

חשוב לציין שהשפעות חיצוניות לא הסתכמו רק באוצר מילים: לעיתים גם כללים דקדוקיים וסגנוניים חלחלו. למשל, כתבי מלומדים במאה ה-17 ניסו "להגביה" את האנגלית על ידי חיקוי לטינית – והתוצאה היא מבנים לשוניים גבוהים (כמו הימנעות מפיצול שם פועל או שימוש ב-passive מסורבל) שנותרו כשרידים סגנוניים. עם זאת, בסיס התחביר והדקדוק של האנגלית נותר גרמאני, והיא לא אימצה נטיות או מבנים מורכבים מחדש לאחר שאיבדה אותם.

השפעת האנגלית על שפות אחרות

בעוד שבעבר הייתה האנגלית "יבואנית" מילים סדרתית, במאות האחרונות ובפרט מאז המאה ה-20, הפכה האנגלית לכוח יצוא לשוני אדיר. כלומר, שפות רבות ברחבי העולם מאמצות מילים וביטויים אנגליים לתוכן. הדבר בולט במיוחד בתחומי המדע, הטכנולוגיה והתרבות הפופולרית – שהם עצמם תחומים הנשלטים כיום על ידי מדינות דוברות אנגלית (ארה"ב, בריטניה וכו'). אנגליסיזמים (השפעות אנגלית) מחלחלות לשפות אירופה: לדוגמה, בשפות אירופיות רבות נטמעו מונחים כמו computer (קומפיוטר/מחשב) ו-internet כפי שהם, או בתרגום שאילת (כמו "בִּינְטֶרנֶט" ברוסית). בסוף המאה ה-20 פרסם הבלשן מנפרד גירלאך את המילון לאנגליסיזמים אירופיים, שסקר מאות מילים אנגליות שנעשה בהן שימוש ב-16 שפות אירופיות – בין היתר מצא שכמעט בכל השפות הופיעו המונחים "last-minute", "fitness" ו"weekend" באנגלית המקורית שלהם. גם בשפות דוגמת עברית וערבית החלו להשתרש מילים באנגלית בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והעסקים (לצד מאמץ "לטבוע" חלופות מקומיות – לדוגמה, עברית ניסתה לקדם את "מרשתת" במקום אינטרנט ו"חתולון" במקום קייטנה/קייטנת מחשבים, אך המונחים האנגליים אינטרנט ו-קייטנת קיץ השתרשו).

החדירה של אנגלית כלשון מדע ותרבות משפיעה לעיתים לא רק על מילים בודדות אלא אף על מבנה השפה המקבלת. תופעה מעניינת שזוהתה היא שינוי תחבירי עקב השפעת אנגלית: חוקרים מצאו שתחביר השפה האיטלקית למשל החל להראות שימוש מוגבר בצורות שמחקות אנגלית – כמו שימוש בכינויי שייכות במקום כינויי גוף חוזרים (לומר "היד שלי" במקום "היד שלי עצמי") ושינוי במיקום תואר השם. בגרמנית מזהים יותר ויותר מבנים תחביריים שאולים מאנגלית, כמו שימוש נרחב בזמן Present Continuous ("אני הולך לעשות" שמיתרגם לביטויים בגרמנית). אפילו בשבדית נצפו שינויי כללים בהגייה ובהרכבת מילים תחת ההשפעה האנגלית.

ההתפשטות הגלובלית של האנגלית באה לעיתים על חשבון שפות אחרות – מצב שמדאיג שוחרי רב-לשוניות ותרבות. מבקרים מתארים את האנגלית כ"שפת על" הדוחקת ניבים מקומיים – "בכל מקום שאליו היא מגיעה, נותר מאחוריה שובל של להגים שנרמסו, שפות שנשכחו וספרויות שנפגעו". במדינות כמו צרפת וישראל הוקמו גופים ייעודיים (האקדמיה הצרפתית, האקדמיה ללשון העברית) שנאבקים בהצפת האנגלית על ידי המצאת חלופות מקומיות, אך לא פעם הנסיונות עקרים – כך, אין זה סביר שנערים צרפתים יחדלו לומר "sexting" ויחליפו זאת בביטוי שהציעה האקדמיה הצרפתית "texto pornographique". האינטרנט והתוכן הדיגיטלי בעיקר האיצו עוד יותר את השטף האנגלי, ומילים וביטויים אנגליים הופכים במהירות לנחלת הכלל בשפות רבות דרך הרשתות החברתיות, הסרטים והטלוויזיה.

לצד החשש מאובדן ייחוד לשוני, יש המדגישים את היתרון שבהשפעת האנגלית: היא מספקת אוצר מושגים וטכנולוגיה משותף, ומאפשרת תקשורת גלובלית חלקה. לא מעט שפות (בעיקר באסיה ובאפריקה) מכילות כיום כמות גדולה של מילים באנגלית המושאלות לשימוש יום-יומי, עד כדי יצירת ניבים מעורבים – כמו "הינגליש" (Hindi + English) בהודו או "פינגליש" (אנגלית-פיליפינית). גם שפות תכנות מחשב ואתרי אינטרנט מאופיינים בשימוש כמעט בלעדי באנגלית, מה שחיזק את מעמדה בכל פינה בעולם הטכנולוגי.

אנגלית גלובלית ולינגואה פרנקה

החל מהמאה ה-19 ובעיקר במאה ה-20, קיבלה האנגלית מעמד של שפה בינלאומית ראשית – מצב שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה מבחינת היקף ההשפעה. אף שלטינית בימי הביניים או צרפתית במאה ה-18 שימשו כשפות דיפלומטיה ותרבות על-לאומיות, מעולם לא שלטה שפה אחת בכל כך הרבה תחומים ובכל כך הרבה אזורים כמו אנגלית כיום.

גורמים היסטוריים: האימפריה הבריטית בשיא התפשטותה (המאה ה-19) שלטה על כרבע מאוכלוסיית העולם, והנחילה אנגלית כמנהל וחינוך בהודו, באפריקה, באוסטרליה ובחלקים מאסיה והקריביים. אחריה, עליית כוחה של ארצות הברית במאה ה-20 – במלחמות העולם, בכלכלה העולמית, במדע ובתרבות הפופ – ביססה את האנגלית סופית כשפת ההובלה הגלובלית. החלטות בינלאומיות כמו אימוץ האנגלית כאחת משפות העבודה המרכזיות של ארגונים כדוגמת האומות המאוחדות ומערכת הדיפלומטיה, תרמו אף הן למעמדה. מדינות נוספות, שבעבר היו תחת קולוניאליזם, המשיכו להשתמש באנגלית גם לאחר עצמאותן כשפה מקשרת ניטרלית בין קבוצות אתניות (למשל בהודו, בניגריה ובדרום אפריקה).

תרבות ותקשורת: התרבות האנגלו-אמריקאית הובילה במאות ה-20–21 בתחומי הקולנוע, המוזיקה הפופולרית, הטלוויזיה והספרות הבינלאומית. הוליווד, תעשיית המוזיקה הבריטית-אמריקאית, וענקי ספרות כמו ג'יי.קיי. רולינג או סטיבן קינג – כולם הפיצו תכנים באנגלית למיליארדים. כתוצאה, אפילו במדינות שבהן האנגלית אינה רשמית, אנשים נחשפים ומבינים אנגלית בסיסית דרך סרטים, שירים ומשחקי וידאו. בנוסף, האינטרנט שנולד בארה"ב וה-WWW שהומצא באנגליה, נשאו את האנגלית על גביהם: עד היום למעלה ממחצית מתוכן האינטרנט הוא באנגלית, מה שאומר שמי שאינו דובר אנגלית מודר יכול לגשת רק לחלק קטן מהמידע ברשת. ספרות מקצועית, פורומים, תוכנות מחשב ומערכות הפעלה – הרוב המכריע באנגלית. דוברי שפות אחרות מוצאים עצמם משתמשים באנגלית כדי לתקשר ברשת עם העולם, ומאמצים מונחים אנגליים בתחום הטכנולוגיה (כמו "להוריד" תוכנה – to download, "לצ'וטט" – to chat).

כלכלה ועסקים: אנגלית היא שפת העסקים הגלובליים. בעולם המקושר, חברות רב-לאומיות מאמצות אנגלית כשפה משותפת לעובדים ממדינות שונות. שדות התעופה והתעופה הבינלאומית מתנהלים באנגלית; עולם הפיננסים, המחשוב, הסחר האלקטרוני – כולם עושים שימוש אינטנסיבי באנגלית כמכנה משותף. במדינות רבות (למשל ברחבי אירופה או אסיה), ידיעת אנגלית היא מיומנות בסיסית הנדרשת כדי להשתלב בשוק העבודה הבינלאומי. תאגידי ענק כמו מיקרוסופט, גוגל או אמזון מכתיבים סטנדרטים באנגלית. אפילו תעשיות מקומיות – כמו תיירות – מאמצות אנגלית כדי למשוך קהל גלובלי. לכן לא מפתיע שבראיונות עבודה, בכנסים מקצועיים ובתקשורת עסקית בין-לאומית, אנגלית היא ברירת המחדל.

מדע והשכלה גבוהה: אחד התחומים שבהם השליטה של האנגלית היא הכמעט-מוחלטת הוא המדע. בסוף המאה ה-19 חלקו ביניהן אנגלית, גרמנית וצרפתית את בכורת שפות המדע, אך לאחר מלחמת העולם השנייה נדחקו הגרמנית והצרפתית לשוליים, ובימינו כ-95% ואפילו 98% מהמאמרים המדעיים מתפרסמים בשפה האנגלית. כתבי עת מדעיים מובילים, כנסי מדענים, ופרסומי מחקר – כולם באנגלית. פירוש הדבר שמדען מיפן, מרוסיה או מברזיל חייב לפרסם תגליותיו באנגלית כדי לזכות בהכרה בינלאומית. יתרה מזו, אנגלית היא שפת ההוראה הנפוצה באוניברסיטאות רבות מחוץ לעולם האנגלופוני: תוכניות תואר שלמות נלמדות באנגלית במדינות כמו הולנד, סקנדינביה, הודו, ישראל (במיוחד בתארים מתקדמים ובמקצועות ההייטק והמדעים). אנגלית משמשת כשפת תיווך בין אקדמאים שאינם חולקים שפת-אם – למשל שיתוף פעולה בין חוקר גרמני לחוקר טורקי יתרחש באנגלית. מצב זה מביא תועלת – תקשורת גלובלית יעילה – אך יש הרואים בו גם בעיה, שכן ידע מחקרי שאינו נכתב באנגלית עלול להיות מודר מהזרם המרכזי. ארגונים בין-לאומיים מסוימים, כמו איגוד המדע הבין-אוניברסיטאי, החלו לעודד פרסום רב-לשוני כדי לשמור על הגיוון, אך בשטח, האנגלית ממשיכה להיות הדומיננטית והנציגה הכמעט בלעדית של המדע העולמי.

לאור תהליכים אלה, יש המכנים את התקופה הנוכחית "עידן האנגלית הגלובלית". האנגלית הפכה למעין "מטבע לשוני" עולמי – בדומה לדולר בכלכלה – שבו מומרים תכנים מקומיים כדי להגיע לקהל רחבtheguardian.com. המשמעות היא שכמעט בכל מקום על פני הגלובוס, ידע אנגלית מקנה לאדם יכולת לגשר על פערי תקשורת ולהתחבר לרשת בינלאומית של ידע ומסחר. יחד עם זאת, מצב זה מציב שאלות: האם האנגלית תוסיף לשלוט לנצח? חלק מהחוקרים סבורים שכן, ושכבר עברנו "נקודת אל-חזור" שתמנע משפה אחרת לתפוס את מקומה. אחרים מצביעים על כך שעליית כוחה של סין, למשל, עשויה לחזק את המנדרינית בטווח הארוך, או שהתרגום הממוחשב (בינה מלאכותית) אולי יצמצם את הצורך בשפה משותפת אחת. אך לעת עתה, האנגלית נטועה עמוק בכל מוקדי הכוח העולמיים.

וריאציות גיאוגרפיות של האנגלית

למרות מעמדה כשפה גלובלית אחידה במובנים רבים, קיימים הבדלים ניכרים בין צורות האנגלית המדוברות והנכתבות באזורים שונים בעולם. אנגלית בריטית, אמריקאית, אוסטרלית, קנדית, הודית, אפריקאית – לכל אחת ניב (דיאלקט) ואוצר מילים ייחודי. ההבדלים מתבטאים בהגייה (מבטא), באיות, באוצר מילים ואפילו מעט בדקדוק. עם זאת, חשוב להדגיש שכל הוריאציות הללו עדיין הדדית מובנות ברובן – כלומר, דובר אנגלית מלונדון ודובר אנגלית מניו יורק יוכלו לתקשר, גם אם יבחינו זה במבטאו ובבחירות המילים של זה.

אנגלית בריטית מול אנגלית אמריקאית: זהו ההבחנה הידועה ביותר. האנגלית שהובאה לצפון אמריקה במאה ה-17 התפתחה מעט אחרת מזו שנותרה באנגליה. הגיית r: באנגלית אמריקאית נהגה ה-R בכל עמדה (למשל במילה hard – "הארד"), בעוד שבמרבית הניבים הבריטיים R אינה נהגית בסוף מילה או לפני עיצור (נהגה haad). איות: אמריקאים נוטים לפשט חלק מהאיות: למשל colour (בריטית) הפכה color (אמריקאית); center (אמריקאי) במקום centre (בריטי); organize עם Z במקום organise עם S. טבלה 1 מציגה מספר הבדלים בולטים באוצר מילים בין אנגלית אמריקאית ובריטית:

טבלה 1: הבדלים בלקסיקון בין אנגלית אמריקאית לבריטית (דוגמאות נבחרות)

בנוסף, דקדוק וסגנון: אמריקאים נוטים להשתמש בזמנים פשוטים היכן שבריטים יעדיפו לעיתים את זמן ה-Present Perfect. למשל, אמריקאי עשוי לשאול "Did you eat yet?" לעומת הבריטי "Have you eaten yet?" – שניהם מובנים, אך השני נשמע טבעי יותר בבריטניה. דוגמה נוספת היא בטיפול בצורת היחיד/רבים של שמות עצם קולקטיביים: בבריטניה מקובל לומר "The team have won" (התייחסות לקבוצה בלשון רבים), בעוד שבאמריקה יעדיפו "The team has won" (התייחסות לקבוצה כיחידה אחת). אוצר מילים טכני: בתחומים מסוימים יש הבדלים – למשל בחוקת הדקדוק, אמריקאים אומרים "period" לסמן נקודה בסוף משפט, ובריטים אומרים "full stop"; אמריקאים אומרים "attorney" על עורך דין לעומת "barrister/solicitor" באנגליה (שבה יש הבחנה בין סוגי עורכי דין).

אנגלית באוסטרליה וניו זילנד: דומות במידה רבה לאנגלית הבריטית (מבחינת איות וחלק מההגיות), אך בעלות סלנג מקומי עשיר ואוצר מילים הייחודי ליבשת הדרומית. למשל, אוסטרלים משתמשים במילה outback למדבר הפנימי, mate ככינוי נפוץ לידיד (הרבה יותר מבשאר העולם האנגלי), ו-barbie (ברביקיו) למנגל. ההגייה האוסטרלית נחשבת "לא פורמלית" וקצוצה מעט – הטון עולה בסוף משפט, תנועות נהגות באופן מוטעם (דיפתונג שונה). ניו זילנד מצדה מושפעת מעט ממאורית – השפה הילידית – וחלק מהמילים המאוריות נכנסו לשימוש (כמו kiwi לכינוי עצמי של ניו-זילנדי, haka לריקוד מלחמה).

אנגלית קנדית: הקנדית ניצבת בתווך בין אמריקאית לבריטית. איות בקנדה לעיתים בריטי (כותבים colour עם u), אך אוצר המילים וההגייה קרובים לאמריקאים. ישנן מילים קנדיות יחודיות, למשל toque (טוק – כובע צמר, מילה צרפתית שאומצה), או השימוש המפורסם במילת ההסגר "eh" בסוף משפטים (תכונה סטראוטיפית של דיבור קנדי).

אנגלית הודית: בהודו, האנגלית היא שפה רשמית ושפת האליטה, עם היסטוריה בת 200 שנה מאז התקופה הקולוניאלית. אנגלית הודית שימרה כמה פניות ומונחים מהתקופה הבריטית הוויקטוריאנית שאינם רווחים עוד באנגליה (למשל belly-tight למעיים עצורים). גם תחבירית, לעיתים יש השפעה מהינדית – למשל שימוש ב-"only" להדגשה: "I am here only" במשמעות "אני כבר כאן" (מבנה הינדוסטני). ההגייה ההודית-אנגלית מתאפיינת במבטא רהוט, לעיתים השמטת הגהים מסוימים (כמו וילוני מסוים) וקצב שונה. אוצר המילים כולל מילים מהינדית ואורדו שפשוט משתמשים בהן בתוך משפט אנגלי (למשל guru, pyjama, curry – אלו כבר נטמעו גם באנגלית הכללית).

אנגלית באפריקה ובאיים הקריביים: בארצות כמו ניגריה, גאנה, קניה או איים קריביים כמו ג'מייקה, התפתחה אנגלית שונה מעט, לפעמים במתכונת של פידג'ין או קריאול. לדוגמה, ב"ג'מייקה פטואה" מערבבים אנגלית עם מילים ומבנים מערבית-אפריקאיות, תחביר פשוט יותר (לדוגמה: "mi naam…" = My name is…). באנגלית ניגרית יש השפעות תחביריות מיורובה ואיגבו, ומילים מושאלות מקומיות. אנגלית דרום-אפריקאית מכילה מילים מאפריקאנס ("lekker" – טעים/כיף, "braai" – ברביקיו) וקוסה (כגון "ubuntu" – אנושיות).

וריאציות פנימיות: בתוך מדינות אנגלופוניות ותיקות קיימים הבדלים ניכרים: בבריטניה יש מבטאים אזוריים כמו קוקני בלונדון, סקוטית, ולשית, ג'ורדי (צפון מזרח), כל אחד עם מאפיינים מובחנים (למשל בג'ורדי יגידו "aye" במקום "yes"). בארה"ב קיימים מבטאים דרומי, ניו-יורקי, בוסטוני, דורגים כסטנדרטיים פחות או יותר. אחד המכריעים החברתיים הוא מה שמכונה "Received Pronunciation (RP)" – המבטא ה"תקני" הבריטי שהיה מזוהה עם המעמד הגבוה באנגליה – לעומת מבטאים אזוריים שנחשבו נחותים יותר מבחינה סטטוס (גישה שהיום נחלשת). יש גם ניבי אנגלית ייחודיים לקהילות, כגון אנגלית שחורה אמריקאית (AAVE) המדוברת בקרב חלק מהאפרו-אמריקאים, עם דקדוק וסלנג משלה. סביב AAVE מתקיים דיון ציבורי ומדעי האם מדובר בניב אנגלי לגיטימי או אולי "שפה" עצמאית; בשנת 1996 אף הכיר בו מחוז אוקלנד בקליפורניה כשפה נפרדת לצרכי הוראה – מה שעורר פולמוס רחב על היחס החברתי לניבי אנגלית שונים. דוגמה זו ממחישה כי הווריאציות הלשוניות מקושרות קשר הדוק לנושאי זהות, מעמד וחברה.

לסיכום, האנגלית איננה מונולית אחיד, אלא משפחה של ניבי-בת החולקים בסיס משותף. הדובר המשכיל ידע להתאים מעט את אוצר המילים וההגייה לקהל (למשל להמיר flat ב-apartment מול אמריקאים, או להבין ש-biscuits של בריטי הם cookies של אמריקאי). כיום, עם תנועת אנשים ותקשורת גלובלית, הגבולות מיטשטשים – רבים חשופים לסלנג אמריקאי דרך סרטים, או מכירים מבטא בריטי דרך סדרות טלוויזיה – כך שניתן לומר שווריאציות האנגלית נמצאות באינטראקציה מתמדת.

אנגלית באינטרנט ובטכנולוגיה

השפה האנגלית שולטת ללא עוררין במרחב האינטרנט והטכנולוגיה מאז היווסדם. האינטרנט נולד דובר אנגלית: הפרוטוקולים, שפות התכנות הראשונות, וממשקי המשתמש – כולם עוצבו בארה"ב ובמדינות מערביות, מה שנטע את האנגלית כשפת ברירת המחדל. עד היום, מרבית התוכן ברשת – אתרים, בלוגים, וויקיפדיה, חדשות – הוא באנגלית. הערכות עדכניות מציבות את האנגלית כמשתתפת ביותר מ-50% מכלל תכני האינטרנט. למעשה, כמחצית מהאתרים בעולם כתובים באנגלית – עובדה מרשימה בהתחשב בכך שרק כ-5% מאוכלוסיית העולם דוברת אנגלית כשפת אם. הדבר יוצר פער דיגיטלי: מי שאינו קורא אנגלית מוגבל בגישה למידע אונליין בתחומים רבים, והדבר מדיר קהילות שלמות מהשיח הגלובלי ברשת. ארגוני תרבות כדוגמת אונסק"ו אף התריעו על הצורך לקדם רב-לשוניות באינטרנט כדי לשמר את הגיוון התרבותי – אך בשטח, המגמה עדיין ברורה: האנגלית היא שפת הרשת.

בתחום הטכנולוגיה והמחשוב, האנגלית נמצאת בכל מקום: רוב שפות התכנות משתמשות במילות מפתח באנגלית (למשל if, else, function וכו'), שכן הן נוצרו על ידי דוברי אנגלית. מסמכי התיעוד הטכני, ספרות מקצועית, קהילות מפתחים (כגון Stack Overflow) – כולם מתנהלים באנגלית. אפילו מוצרי אלקטרוניקה במדינות לא דוברות אנגלית מגיעים עם ממשק אנגלי או לפחות תצוגת אנגלית בסיסית לצד המקומית. כתוצאה מכך, היכרות עם אנגלית היא כמעט תנאי לעיסוק בהייטק, מדעים והנדסה ברחבי העולם.

מדיה חברתית ותרבות דיגיטלית רק מחזקות את המעמד הזה: רשתות כמו פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ויוטיוב פועלות בממשקים אנגליים במקור, ורוב ה"טרנדים" הוויראליים (ממים, אתגרים) מופצים ראשית באנגלית. גם אם משתמשים מתרגמים ומשתפים בשפתם, נקודת המוצא היא תכנים אנגליים. בלוגרים ויוצרי תוכן רבים במדינות שונות בוחרים לייצר תכנים באנגלית כדי להגיע לקהל רחב יותר.

עוד ממד הוא הסלנג והניב האינטרנטי באנגלית – שפע ביטויים וקיצורים כמו LOL, OMG, meme, trolling – שחלקם חלחלו לשפות אחרות כמות שהם. לדוגמה, צעירים בישראל ישתמשו לעיתים במילה "מם" (מלשון meme) כשם דבר.

יש לציין מגמה מעניינת: במקביל לדומיננטיות האנגלית ברשת, מתפתח גם תוכן רב בשפות אחרות ככל שנגישות האינטרנט גוברת (למשל סינים ורוסים יוצרים אקו-סיסטם מקוון בשפתם). אך נכון לאמצע העשור השלישי של המאה ה-21, האנגלית נותרת ה"לינגואה פרנקה" של העולם הדיגיטלי – בחדרי צ'אט בינלאומיים, במשחקי רשת מרובי-משתתפים, במיזמי קוד פתוח – האנגלית היא המכנה המשותף.

לימוד אנגלית כשפה שנייה

האנגלית היא ללא ספק השפה הנלמדת ביותר בעולם כשפה זרה. במרבית מדינות העולם נלמדת אנגלית באופן חובה או בחירה במסגרת מערכת החינוך, והביקוש ללימודי אנגלית ממשיך לגדול. לפי נתוני המועצה הבריטית (British Council), באמצע שנות ה-2020 מספר לומדי האנגלית בעולם (בין אם בבתי ספר, בקורסים או באופן עצמאי) נאמד בכ-1.5 מיליארד בני אדםthoughtco.comthoughtco.com – תופעה חסרת תקדים בהיקפה. למעשה, מספר לומדי האנגלית עולה פי כמה על מספר דובריה הילידיים, מה שמעיד על מגמת "גלובליזציה מלמטה" של השפה: אנשים לומדים אנגלית כדי לרכוש כלים להשתלבות בעולם.

הוראת האנגלית הפכה לתעשייה חובקת עולם. מדינות רבות משקיעות בתוכניות לאומיות לשיפור האנגלית (למשל סין, יפן ומדינות האיחוד האירופי). הוראת אנגלית כשפה זרה (EFL – English as a Foreign Language) והוראת אנגלית כשפה שנייה (ESL – English as a Second Language) הפכו לתחומי התמחות. ישנם מבחנים בינלאומיים תקניים למדידת שליטה באנגלית כגון TOEFL, IELTS ו-Cambridge Exams שהפכו כרטיס כניסה לאוניברסיטאות ולמשרות. מחנכים דוברי אנגלית מבוקשים ברחבי העולם – מורים מארה"ב, בריטניה ואוסטרליה לעיתים קרובות עוברים למדינות אסיה ואמריקה הלטינית ללמד אנגלית, וישנו שוק תעסוקה ער למורים אלה. הביקוש אדיר עד כדי כך שדווח על מחסור עולמי במורים לאנגלית מוסמכים מול מספר הלומדים העצוםthoughtco.com.

מניע מרכזי ללימוד אנגלית הוא תעסוקתי-כלכלי: שליטה באנגלית פותחת דלתות. במדינות לא-דוברות-אנגלית, ידיעת השפה נחשבת כישור נדרש במשרות יוקרתיות, בדומה לתואר אקדמי. היא מאפשרת השתלבות בתאגידים בינלאומיים, גישה למחקר מדעי עדכני, ואפילו עבודה בחו"ל. יתר על כן, משפחות רבות רואות באנגלית סמל סטטוס והזדמנות לילדיהן – הורים במזרח אסיה משקיעים שיעורים פרטיים ו"חוגי אנגלית" לילדים כבר מגיל הגן.

גורם נוסף הוא תרבותי-חברתי: צעירים לומדים אנגלית כדי לצרוך תרבות פופולרית ישירות – מיומנויות כמו להבין שירי פופ, לצפות בסדרות בלי תרגום או לתקשר עם חברים זרים ברשתות חברתיות. האנגלית הפכה ל"שפה אופנתית" בקרב הדור הצעיר בחברות רבות.

לימוד האנגלית מתחיל היום פעמים רבות כבר בבית הספר היסודי (ואף בגני ילדים בערים מסוימות). שיטות ההוראה התפתחו מעבר לשינון דקדוק ותרגול תרגומים – כיום דוגלים הרבה בתקשורת פעילה: מורים מעודדים תלמידים לדבר, לשחק משחקי תפקידים, לשיר שירים באנגלית כדי לפתח שטף דיבורי. הטכנולוגיה מסייעת גם היא – אפליקציות כמו Duolingo, צפייה בסדרות עם כתוביות, ואתרי לימוד מקוונים מאפשרים חשיפה מוגברת.

במדינות שבהן האנגלית אינה שפת הרוב, אך יש לה מעמד מיוחד (למשל הודו, ניגריה, פיליפינים), האנגלית נלמדת כמעט כשפת אם שנייה. תלמידים במדינות אלו לומדים מקצועות מסוימים (מדעים, מתמטיקה) באנגלית, והמיומנות שלהם גבוהה מאוד עד כדי יצירת מעמד דו-לשוני. לעומת זאת, במדינות מזרח אסיה (כמו יפן, סין, דרום קוריאה) ידועה "הפרדוקס" של הוראת האנגלית: למרות שנות לימוד מרובות בבתי הספר, רבים מהבוגרים מתקשים בדיבור שוטף. הדבר יוחס בעבר לשיטות הוראה שהתמקדו בדקדוק ותרגום ולא בדיבור, ולפער תרבותי (חשש מ"לעשות שגיאות" בפומבי). כיום נעשים מאמצים במדינות אלו לשפר את ההוראה – למשל להזמין מורים זרים, או ללמד חלק מהשיעורים באנגלית.

יש מקום גם לציין את ישראל בקצרה: האנגלית בישראל נלמדת כשפה זרה ראשונה, והיא מאוד נוכחת בחיי היום-יום בשל חשיפה גבוהה לתרבות האמריקאית. רמת השליטה באנגלית בישראל נחשבת גבוהה יחסית למדינות שאינן דוברות-אנגלית, וחובה להצליח בבחינות בגרות באנגלית כדי להתקבל לרוב מוסדות ההשכלה הגבוהה.

בסופו של דבר, תהליך הפיכת האנגלית לנחלת כלל העולם דרך החינוך עודנו נמשך. יותר ויותר אנשים בוגרים מצטרפים לקורסים, בין אם לצרכי הגירה, עבודה או תחביב. מומחים צופים כי בתוך עשורים ספורים, אחוז עצום מאוכלוסיית העולם תהיה בעלת היכרות תפעולית כלשהי עם אנגלית – בין אם דרך בית הספר או דרך חשיפה עצמאית.

האנגלית בחינוך, במחקר ובאקדמיה

מעבר להיותה מקצוע לימוד כשפה שנייה, האנגלית עצמה היא תחום אקדמי נרחב. באוניברסיטאות ברחבי העולם (כולל בישראל) קיימות מחלקות ל"אנגלית" המתמקדות בשני ענפים עיקריים: ספרות אנגלית ובלשנות אנגלית. סטודנטים לספרות אנגלית מנתחים יצירות מופת של כותבים אנגליים ואמריקאים (משייקספיר וג'יין אוסטן, דרך דיקנס וטולקין, ועד סופרים עכשוויים), וחוקרים את ההיסטוריה של הספרות והשפעתה. סטודנטים לבלשנות אנגלית חוקרים את המבנה הלשוני של האנגלית (פונולוגיה, תחביר, סוציו-לינגוויסטיקה, ניתוח ניבים ועוד) – מתוך עניין תאורטי וגם יישומי (כגון הוראת אנגלית, תרגום, לקסיקוגרפיה). דמויות מפתח במחקר השפה האנגלית כוללות את הבלשן דייוויד קריסטל (מחבר "English as a Global Language" ו-The Cambridge Encyclopedia of the English Language)cambridge.org, שכתב רבות על ההיבטים הגלובליים וההיסטוריים של האנגלית, וכן בלשנים היסטוריים כמו אוטו יספרסן ונועם חומסקי (שכלליו השפיעו גם הם על הבנת התחביר האנגלי במסגרת תורת הדקדוק הגנרטיבי).

המחקר סביב האנגלית מגיע גם לשאלות חברתיות: למשל, ההגמוניה של האנגלית במדע – האם היא פוגעת בנגישות הידע? חוקרים מתחומי מדעי החברה, כמו סוציולוגיה וחקר מדע, בוחנים את השלכות העובדה שכמעט כל פרסום אקדמי הוא באנגלית. דאגה אחת היא שתרומות מדעיות בשפות אחרות אינן מקבלות תשומת לב מספקת, מה שעלול לגרום להטיה בתמונה המדעית הגלובלית. יש המאבחנים זאת כבעיה של צדק לשוני – למשל, חוקרים במדינות דוברות ספרדית או סינית צריכים לעבוד קשה כפליים: גם לבצע את המחקר, וגם לכתוב אותו באנגלית רהוטה כדי להתפרסם. יש המתארים זאת כ"פרדיגמת Publish in English or Perish" – "פרסם באנגלית או היעלם". כפי שראינו, מעל 95% מהמאמרים החדשים מפורסמים באנגלית, ומחקר אף מצא שבמדינות איברו-אמריקה 84% מהחוקרים מפרסמים באנגלית למרות ששפתם ספרדית/פורטוגזית. הדבר מוביל להצבת משאבים לתרגום ולעריכת אנגלית, ולהדרתם היחסית של ציטוטים ממחקרים מקומיים (שכן חוקרים מכל העולם נוטים לצטט מה שנכתב באנגלית). למרות זאת, יש תועלת בכך שלחוקר מאינדונזיה וחוקר מפינלנד יש שפה משותפת לפרסם בה ולהבין זה את עבודתו של זה.

עוד נקודה מעניינת היא התפתחותם של מודלים אנגליים "פשוטים" לכתיבה בינלאומית. חלק מהמבקרים מציינים שסופרים ומשוררים שאינם דוברי אנגלית ילידיים המנסים לכתוב באנגלית, וכן מתורגמנים לספרות, יוצרים סגנון "אנגלי בינלאומי" קצת מנוטרל ממקומיות כדי שיהיה קל לעיכול לקהל העולמי. תופעה זו נראית למשל בספרות מתורגמת לאנגלית שעוברת "יישור קו" סגנוני כדי להתקבל. יש המציינים שספרים בני-זמננו בגרמניה, איטליה או צרפת נכתבים מראש באופן שניתן יהיה לתרגם בקלות לאנגלית, וזה אולי מגביל את העושר של הטקסט בשפת המקור.

תחום הלקסיקוגרפיה (חקר המילונים) באנגלית הוא תחום עתיר מסורת: מילון אוקספורד האנגלי (OED) שהוזכר קודם, וכן מילונים היסטוריים כמו של סמואל ג'ונסון (1755) היו מפעלי מחקר אדירים המתמשכים עד ימינו. בלשנים וחוקרי שפה מעדכנים באופן תדיר את אוצר המילים הרשמי – מדי שנה מתווספות למילון אוקספורד מילים וביטויים חדשים שהתקבלו לשימוש רחב (למשל בעשור האחרון נכנסו מילים כמו selfie, blog, cryptocurrency). המחקר מתעד גם שינויי משמעות של מילים. הפרויקט הדיגיטלי של OED כולל כיום שימוש בביג דאטה לסריקת טקסטים וטוויית תמונה מדויקת יותר של תדירות מילים ושינויים בזמן אמת.

היבט נוסף של חינוך ומחקר באנגלית הוא הוראת אנגלית כשפת אם. במדינות אנגלופוניות, מקצוע האנגלית בבתי הספר כולל בעיקר לימודי ספרות, כתיבה יוצרת וכישורי שפה. אך גם שם נערך דיון מתמיד על איכות ההוראה, על נחיצות הדקדוק הפורמלי (שהוזנח בארה"ב במשך תקופה וחזר לאופנה לאחרונה), ועל עידוד קריאה. באקדמיה, תחום מחקרי בולט הוא הוראת אנגלית לדוברי שפות אחרות (TESOL) – המשלב ידע בלשני, פדגוגי וחברתי כדי לפתח שיטות הוראה יעילות יותר. כנסים בינלאומיים, כתבי עת ומחקרים עוסקים בסוגיות כגון: מהי הדרך הטובה ביותר ללמד הגייה? כיצד לשלב תרבות ולוקליזציה בהוראת אנגלית? מה תפקידם של מבחנים תקניים? זהו שדה דינמי, במיוחד על רקע המהפכה הדיגיטלית שמביאה כלים חדשים ללימוד שפה (כמו אפליקציות ומשחקי למידה).

מעמד האנגלית במחקר המדעי הוא כיום סוגיה פוליטית גם. כפי שתיאר העיתון אל פאיס הספרדי, יש המכנים את שליטת האנגלית במדע "דיקטטורה" ותוהים אם נכון להשלים איתה. היו קריאות, למשל, מצד גופים צרפתיים וקוויבקיים, לעודד פרסום מדעי בצרפתית בתחומים מסוימים, או לפחות לכלול תקצירים בשפות נוספות כדי להגביר נגישות. חלק מהכתבי עת (למשל בבלגיה ובמדינות סקנדינביה) החלו לפרסם מאמרים עם תקציר בשפת המדינה בנוסף לאנגלית. אולי פתרון חלקי בעתיד יהיה תרגום אוטומטי משופר: אם בינה מלאכותית תוכל לתרגם מאמר פיזיקה מסינית לאנגלית באופן מושלם, החוקרים לא יצטרכו לכתוב באנגלית מלכתחילה. אך נכון לעכשיו, אנגלית נותרת לינגואה פרנקה של עולם המחקר, ורוב החוקרים יתאימו עצמם אליה.

היבטים חברתיים של השפה האנגלית

מעבר לנתונים היבשים של התפשטות גלובלית, לאנגלית יש משמעויות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות עמוקות. ראשית, האנגלית משמשת לא אחת כמדד למעמד והשכלה. במדינות רבות, דיבור אנגלית רהוטה מסמל השתייכות למעמד הגבוה או למשכילים, בעוד היעדר שליטה באנגלית עשוי לסמן נחיתות חברתית. לדוגמה, בהודו ובמדינות אפריקאיות מסוימות, "אנגלית צחה" מזוהה עם האליטה האורבנית והמשכילה, ולעיתים גורמת לדובריה לקבל יחס מכבד יותר. לעומת זאת, במקומות כמו ארצות הברית עצמה, מבטאים אזוריים או אתניים באנגלית (כגון מבטא דרומי כבד, או אנגלית שחורה AAVE) עלולים להיות נתונים לסטראוטיפים ודעות קדומות. ידועה האמרה בארה"ב ש"מבטא דרומי משמעו שאדם איטי או כפרי" – סטריאוטיפ לא מוצדק אך רווח. באופן דומה, דוברי אנגלית ששפת אמם אינה אנגלית, לעיתים מתמודדים עם יחס מתנשא למרות שלעיתים קרובות הם דו-לשוניים (בניגוד לדובר-הילידי חד הלשוני).

מדיניות שפה ורגשות לאומיים: האנגלית עלולה גם לעורר תגובות של הגנה תרבותית. בצרפת, למשל, "הטוהר של השפה הצרפתית" הוא עניין לאומי – והשתרשות מילים אנגליות נתפסת כאיום תרבותי. האקדמיה הצרפתית וחקיקה (כמו חוק טואבון) מנסות להגביל שימוש יתר באנגלית במרחב הציבורי. בישראל, יש ויכוח מתמשך על מידת שילוב האנגלית בשילוט ובשפת היום-יום מול שמירה על עברית תקינה. במדינות סקנדינביה, למרות שאחוז דוברי האנגלית הוא מהגבוהים בעולם, נשמעות דאגות שצעירים כותבים ורושמים בשפתם המקומית בסגנון אנגלי מדי (לדוגמה, סדר מילים מושפע מאנגלית, שימוש במילים אנגליות למרות שיש מקבילה בשפתם וכו').

בארצות הברית, האנגלית עצמה הייתה נושא פוליטי: אף שאין לארה"ב שפה רשמית פדרלית, היו זרמים שדרשו לעגן את האנגלית כשפה רשמית בחוק, במיוחד על רקע הגירה דוברת ספרדית. יש ארגונים התומכים בתנועת "English Only", שטוענת שיש לנהל את הממשל והחינוך באנגלית בלבד כדי לטפח אחדות לאומית. מנגד, קהילות מהגרים ובעלי גישה רב-תרבותית תומכים ב"שמירת רב-לשוניות" – כך בערים מסוימות בארה"ב חוקים מחייבים שירותים ציבוריים גם בספרדית או סינית.

שאלת זהות ושיוך: עבור עמים שונים, היחס לאנגלית עשוי להיות דו-ערכי. במדינות שהיו קולוניות בריטיות, האנגלית היא זכר הן לדיכוי קולוניאלי והן לכלי שאפשר לאיחוד לאומי. למשל, בקניה או בניגריה, השימוש באנגלית עשוי להתפס כממש continuation של שלטון זר, אך גם כגשר בין עשרות שבטים ושפות מקומיות (באין שפה אתנית אחת שכולם דוברים). ישנם אנשי רוח מהעולם הפוסט-קולוניאלי שכתבו יצירות באנגלית אך טענו שהם "מאלפים" אותה לצרכיהם המקומיים – לדוגמה, נגוגי וה' ת'יונגו מקניה שבחר לבסוף לחזור לכתוב בשפתו גיקויו כמעשה פוליטי. בהודו, האנגלית היא אחת משתי השפות הרשמיות, ונחשבת ניטרלית מבחינה אתנית (לעומת הינדי, המזוהה עם הרוב הצפוני), אך עדיין יש הקוראים לחיזוק ההינדי על פניה כדי לשמר זהות לאומית ייחודית.

הבדלי דור ותפיסה: בקרב הדור הצעיר בעולם, האנגלית זוכה לעתים ליחס יותר חיובי, פשוט ככלי פרקטי וכנכס תרבותי (סרטים, מוזיקה). לעומת זאת, דור המבוגרים, בעיקר באומות שנאבקו לעצמאותן, עשוי לראות באנגלית סמל לחדירה תרבותית מערבית ולגלובליזציה המוחקת מסורות.

השפה האנגלית עצמה מתפצלת גם חברתית: דיאלקטים חברתיים וסלנגים. בכל עיר גדולה דוברת אנגלית קיימים הבדלים בין אופן הדיבור של קבוצות חברתיות – צעירים מפתחים סלנג חדש ללא הרף (בעידן האינטרנט, סלנג אינטרנטי כמו ghosting, cringe, YOLO הפך מהר לשפה מדוברית), בעוד מבוגרים משתמשים בשפה יותר שמרנית. גם הבדלי השכלה משפיעים: מי שלמד באוקספורד ידבר באנגלית "מהוקצעת" יותר מלאדם שלא סיים תיכון בליברפול – ויישמע כך. הדבר מוביל לסטריאוטיפים ואפליה לשונית: תופעה שנחקרה היא שלעתים מעסיקים, מורים או אפילו שופטים בבית משפט, מושפעים שלא במודע ממבטאו וצורת דיבורו של האדם – ומייחסים לו תכונות או אינטליגנציה בהתאם לכך. לדוגמה, בארה"ב מבטא בריטי "אוקספורדי" מתקבל כאמין ואינטלקטואלי (לכן בסרטים רבות דמויות של מדענים או נבלים גאונים מקבלים מבטא בריטי), בעוד מבטא דרומי כבד עלול לגרום לדובר להיתפס פחות משכיל.

השפעה על השפות האחרות: בהיבט החברתי-גלובלי, האנגלית משפיעה על מעמדן של שפות. ישנה טענה על סכנת הכחדה של שפות רבות – מתוך כ-7,000 שפות קיימות, מאות עלולות להיכחד במאה הקרובה. אמנם הגורמים מגוונים (עיור, גלובליזציה, מדיניות), אך האנגלית כ"שפת-על" מהווה גורם מאחד שלפעמים בא על חשבון שפות מקומיות. למשל, צעיר בן שבט בקמרון ייתכן ומעדיף ללמוד ולדבר באנגלית כדי להצליח, מאשר בשפת אימו המסורתית – וכך השפה המסורתית דועכת כי הדור הצעיר לא משמר אותה. תהליכים דומים קרו בעבר עם שפות אימפריאליות (ספרדית, רוסית וכד'), אולם קנה המידה של האנגלית כיום הוא כלל-עולמי. מבקרים מתריעים שאחידות לשונית מוגברת עלולה להפוך את התרבות העולמית ל"חדגונית ומשעממת יותר"theguardian.com, בדומה לאזהרות מפני גלובליזציית-יתר בתחומים אחרים.

מצד שני, במרחב הפרטי-האישי, ידיעת אנגלית מאפשרת לאנשים מפגשים פוריים. מיליוני זוגות "מעורבים" מתקשרים זה עם זה באנגלית כשפה משותפת, סטודנטים בינלאומיים לומדים בשפות זרות (בעיקר באנגלית) וחווים תרבויות חדשות. האנגלית, בהיותה שפה קלה יחסית ללימוד ברמת בסיס (אין הטיות מסובכות, האלפבית לטיני פשוט), משמשת לעיתים קרובות ככלי לשבירת מחסומי חשד בין זרים.

בנימה אופטימית, ניתן לומר שהאנגלית כיום שייכת לכל מי שמשתמש בה – היא כבר לא "רכושם" הבלעדי של הבריטים או האמריקאים. קהילות ברחבי העולם עיצבו את האנגלית לצרכיהן: אנגלית סינגפורית למשל משולבת במילים מסינית ומלזית; אנגלית ג'מייקנית ספוגה באפריקאנס ובקריאול מקומי. בלשנים מדברים על "אנגלית בינלאומית" (International English) או "אנגלישס" (Englishes ברבים) – הכרה בכך שיש הרבה דרכים לגיטימיות לדבר אנגלית, ולא תקן יחיד. זרם המחקר שנקרא "English as a Lingua Franca" (ELF) בוחן כיצד אנשים לא-דוברי-ילידי מתקשרים באנגלית בינם לבין עצמם, ואיך השפה עוברת התאמות בתהליך הזה.

סיכום

האנגלית עברה דרך ארוכה מהיותה ניב אזוטרי בפינת אי באוקיינוס האטלנטי, ועד למעמדה כשפה הגלובלית המרכזית בראשית המאה ה-21. לאורך ההיסטוריה שלה ספגה האנגלית רבדים מגוונים – מסקסונים, ויקינגים ונורמנים, דרך מלומדים לטינים ויוונים, ועד השפעות מודרניות מכל קצווי תבל – מה שהופך אותה לאחת השפות העשירות והמגוונות בעולם מבחינה לקסיקלית. אופייה הדקדוקי השתנה משפה בעלת מבנה מורכב וסיומות רבות, לשפה אנליטית וגמישה, המאפשרת ביטוי יעיל ורב-משמעי. האנגלית של היום היא תופעה תרבותית, לא רק לשונית: היא לשון האם של עשרות אומות, והשפה הנייה (השנייה) של מאות מיליונים נוספים. היא כלי של אחדת האנושות, אבל גם סמל של השלטה תרבותית בעיני אחרים.

בעת כתיבת שורות אלו (2025), האנגלית מוסיפה להתפתח – סלנג חדש נולד ברשת מדי יום, מילים עוברות גלובליזציה, וניבים מקומיים מבטאים באמצעותה זהות ייחודית. נראה שאין תחום בחיינו שהיא אינה נוכחת בו – מתקשורת בין בני נוער באינסטגרם, דרך פרסומי מדע בחזית הידע, ועד דיונים בבמות האו"ם. אנגלית היא גם עסק כלכלי: תעשיית ההוראה, המילונאות, התרגום והטכנולוגיות הלשוניות מסביבה רק הולכת וגדלה.

האם האנגלית תישאר השפה הדומיננטית לנצח? ההיסטוריה מלמדת ששפות פרנקה באות וחולפות – היוונית העתיקה הייתה פעם שפה בינלאומית, הלאטינית שלטה באלף הראשון, הצרפתית במאות 17–19, וכיום האנגלית. ייתכן שבעתיד תהפוך סינית מנדרינית או שפה מתוכננת כלשהי (אולי בתיווך תרגום מכונה) לכוכב. אך סביר להניח שהדבר לא יתרחש בקרוב; כרגע, האנגלית צברה מסה קריטית של דוברי-שני, תשתיות ותרבות סביב העולם, באופן שקשה מאוד לערער. כמו שאמר אחד המומחים: "האנגלית עברה כבר את נקודת האל-חזור – קשה לדמיין שפה אחרת תיכנס לנעליה בקנה מידה כזה".

כך או כך, כישראלים וכדוברי עברית, כדאי לנו להמשיך ללמוד ולשלוט באנגלית – לא כתחליף לעברית, אלא כחלון ודרכון לעולם הרחב. האנגלית מעניקה לנו גישה ישירה לידע, לתרבות ולאנשים מכל קצוות תבל. זוהי שפה שנבנתה מעשרות תרבויות, וכעת היא עצמה בוראת מציאות תרבותית גלובלית חדשה. אין ספק שהאנגלית תוסיף להשתנות ולהסתגל, וכדברי הבלשן דייוויד קריסטל – "הדבר המרתק באנגלית הוא שלכל מילה יש סיפור מאחוריה". הסיפור של השפה האנגלית עודנו נכתב, והוא שזור בסיפורו של עולמנו המודרני.

מקורות (לקריאה נוספת):

• Crystal, D. The Cambridge Encyclopedia of the English Language. Cambridge University Press, 2018.

• Mikanowski, J. "Behemoth, bully, thief: how the English language is taking over the planet." The Guardian, 2018.

• Britannica – "English language." (אנציקלופדיה בריטניקה, עודכן 2025).

• British Council – The Future of English (דוח מחקר, 2023).

• Ramírez-Castañeda, V. "English dominance in science and the disadvantages for EFL scientists." PLOS ONE, 2020.