בחינות השונות שיש באנגלית לפי רמות והסמכות בארץ ובעולם

מטרות הבחינות והשימושים שלהן

מבחני האנגלית השונים משמשים למטרות מגוונות, וכל מבחן תוכנן לקהל יעד או צורך שונה במקצת:

• לימודים אקדמיים בחו"ל: מבחני IELTS ו-TOEFL הם הנפוצים ביותר לדרישות קבלה באוניברסיטאות ומכללות ברחבי העולםtakeielts.britishcouncil.orgtakeielts.britishcouncil.org. מוסדות בארה"ב וקנדה נוטים לבקש TOEFL או IELTS, בעוד שבאירופה, בריטניה ואוסטרליה IELTS נפוץ יותר. גם PTE הולך ונכנס לשימוש באקדמיה, במיוחד באוסטרליה ובאירופה. חלק מהאוניברסיטאות מקבלות גם את בחינות Cambridge (במיוחד C1 Advanced או C2 Proficiency) כתחליף לציון IELTS/TOEFL. Duolingo English Test כאמור מתקבל ביותר ויותר מוסדות כאופציה, בעיקר בארה"ב. בישראל, לצורך לימודים אקדמיים בארץ, כאמור נעשה שימוש בציון פסיכומטרי/אמי"ר לקביעת רמת אנגלית, אך למועמדים ללימודים בחו"ל לרוב יידרש מבחן בינלאומי (TOEFL/IELTS וכד').

• הגירה וקבלת ויזה: מדינות דוברות אנגלית דורשות לעיתים הוכחת ידע באנגלית כחלק מתנאי הגירה או ויזת עבודה. למשל, קנדה ואנגליה מקבלות את IELTS General Training (ויש גרסאות IELTS מיוחדות ל-UKVI – Visa and Immigration). גם מבחן CELPIP הקנדי (לא נסקר בהרחבה כאן) משמש להגירה לקנדה. אוסטרליה וניו-זילנד מכירות הן ב-IELTS והן ב-TOEFL ולעיתים ב-PTE לצרכי ויזה. ארה"ב לרוב אינה דורשת מבחן שפה להגירה כללית, אך כן לתוכניות מסוימות (כמו ויזות מקצועיות הדורשות לימודים קודמים באנגלית וכו'). חשוב לבחור במבחן המתאים לדרישות המדינה: למשל, עבור הגירה לקנדה לעיתים CELPIP עדיף, ועבור ויזת רופא בבריטניה יש מבחן OET (מבחן אנגלית רפואי). במילים אחרות, מטרת הבחינה (לימודים או הגירה) עשויה לקבוע איזו בחינה רצויה.

• קריירה ותעסוקה בינלאומית: מעסיקים רב-לאומיים שואפים לוודא שלעובדיהם יש כישורי אנגלית מספקים. בענפים מסוימים (כגון תעופה, תיירות, פיננסים וטכנולוגיה) מבקשים מהמועמדים ציון מבחן אנגלית בקורות החיים. TOEIC הוא מבחן ייעודי לסביבה העסקית ומשמש חברות רבות באסיה להערכת מועמדיםtakeielts.britishcouncil.org. IELTS ו-TOEFL משמשים פחות באופן ישיר למעסיקים, אך ציון IELTS טוב (למשל Band 7 ומעלה) יכול להרשים מעסיק גלובלי ולהעיד על יכולת תקשורת גבוההtakeielts.britishcouncil.org. גם תעודות Cambridge (CAE/CPE) מהוות נכס בקורות החיים, במיוחד כאשר המשרה דורשת תקשורת שוטפת באנגלית – וכאמור תוקפן אינו מוגבל בזמן. ישנם גם מבחנים ייעודיים יותר: למשל מבחן BEC של Cambridge באנגלית עסקית, או מבחן OET לאנגלית מקצועית בתחומי הרפואה, עבור רופאים ואחיות המבקשים רישיון במדינות דוברות אנגלית.

• מלגות ותוכניות חילופים: גופים המעניקים מלגות ללימודים בחו"ל או תוכניות חילופי סטודנטים דורשים לרוב הוכחת ידע באנגלית. בדר"כ הם יקבלו IELTS Academic או TOEFL כראיה. תוצאות גבוהות יכולות לחזק סיכויי קבלה למלגה. במקרים מסוימים, גוף המלגה אף יממן את עלות הבחינה למועמדים או יקיים מבחן פנימי.

• הערכה עצמית והעשרה אישית: ישנם אנשים שניגשים לבחינות אנגלית פשוט כדי לאמוד את רמתם ולשפר קורות חיים, גם אם אין דרישה רשמית. במיוחד תעודות Cambridge בכל הרמות (A2, B1 וכו') פופולריות בקרב לומדי אנגלית ברחבי העולם כמטרה לימודית – הלמידה למבחן מעניקה מבנה ומוטיבציה, והתעודה (שאינה פגה) נשארת כהישג אישיtakeielts.britishcouncil.orgtakeielts.britishcouncil.org. גם מבחני Duolingo יכולים לשמש כהערכה מהירה של הרמה, בעלות נמוכה ובאופן גמיש.

לסיכום, בעת בחירת מבחן יש לחשוב מה הייעוד שלו: אקדמיה, הגירה או עבודה? כל מבחן מתאים יותר לקונטקסט מסוים, אם כי יש חפיפה רבה ביניהם. מומלץ לבדוק את הדרישות הספציפיות של היעד (אוניברסיטה/מעסיק/מדינת יעד) ולבחור בהתאם.

מבנה הבחינות: פורמט, ציונים ומשכי זמן

אף שכל מבחני האנגלית שואפים למדוד את ארבע מיומנויות השפה, יש ביניהם הבדלים משמעותיים באופן הבדיקה, בשיטת הניקוד ובפורמט:

• מיומנויות נבדקות: רוב המבחנים הבינלאומיים (IELTS, TOEFL, PTE, Cambridge) בודקים את כל ארבעת התחומים: קריאה, שמיעה, כתיבה ודיבורtakeielts.britishcouncil.orgtakeielts.britishcouncil.org. לעומת זאת, מבחנים מקומיים כמו אמי"ר בישראל מתמקדים בעיקר בקריאה והבנת הנקרא, אוצר מילים ודקדוק, ללא חלק דיבור או כתיבה. TOEIC בגרסתו הנפוצה בודק רק קריאה ושמיעה, עם מבחני המשך אופציונליים לדיבור/כתיבה. חלק מהמבחנים משלבים מיומנויות בחלק מהמשימות – למשל שאלות שבהן צריך לקרוא ולאחר מכן לדבר או לכתוב (integrated tasks ב-TOEFL/PTE).

• פורמט הבחינה (ממוחשב מול כתוב): בעולם הבחינות חל מעבר למחשב. TOEFL iBT, PTE ודואולינגו הם מבחנים ממוחשבים באופן מלא – הנבחן יושב מול מחשב, קורא מהמסך, שומע באוזניות, מקליד תשובות ומקליט את דבריו. IELTS וקיימברידג' הציעו במשך שנים פורמט נייר ועפרון מסורתי, ועדיין קיימים מועדים בכתב (במיוחד IELTS General וקיימברידג' במקומות שונים). עם זאת, IELTS מציע גם גרסה ממוחשבת (לשלושת החלקים הראשונים), וקיימברידג' הרחיבו את ההיצע למבחנים ממוחשבים בחלק מהמרכזים – שני הפורמטים מניבים ציון זהה. יתרה מכך, IELTS וקיימברידג' שומרים על מרכיב דיבור פרונטלי: מפגש עם בוחן אנושי; לעומתם, TOEFL, PTE ודואולינגו מקליטים את הדיבור והמחשב (ולעיתים בוחן מרוחק) מעריך אותוets.orgets.org. יש הטוענים שראיון אישי מעניק תמונה אמינה יותר של כישורי שיחה, בעוד אחרים מעדיפים לדבר למחשב ולהימנע מלחץ מול אדם בוחן – עניין של העדפה אישית. חשוב לציין שמבחן Duolingo מתבצע מהבית אונליין, בשעה שנבחני TOEFL iBT ו-PTE נדרשים להגיע למרכז בחינה (או לחלופין להיבחן בבית עם השגחה מרחוק, אופציה שהפכה זמינה בתקופות מסוימות). בחינות הבגרות ואמיר"ם בישראל נערכות כיום גם הן במתכונת מודרנית: בחינת הבגרות באנגלית כתובה על נייר (מלבד פרק הדיבור הממוחשב – COBE), ואילו אמיר"ם כאמור ממוחשבת.

• שיטת הציון: מבחני IELTS וקיימברידג' משתמשים בסקאלת רמות מוגדרת (1–9 ב-IELTS, או A1–C2 בקיימברידג'), בעוד TOEFL, PTE, TOEIC ואחרים משתמשים בציון מספרי מצטבר (סה"כ נקודות). כך, ציון IELTS הוא ממוצע ארבעת המדדים (כל אחד 1–9)takeielts.britishcouncil.org, ציון TOEFL הוא סכום חלקים (0–120)takeielts.britishcouncil.org, ציון PTE נמדד בסקאלה 10–90en.wikipedia.org, וציון Duolingo ב-10–160. בכל המבחנים הבינלאומיים הגדולים תקפות הציון היא שנתיים בלבד, למעט תעודות קיימברידג' התקפות לכל החייםtakeielts.britishcouncil.org. הסיבה להגבלת התוקף היא שהרמה הלשונית של אדם עשויה להשתנות עם הזמן ללא תרגול. לכן מוסדות דורשים לעיתים ציון שהושג בשנתיים האחרונות. יוצאי דופן: בבגרות ישראלית הציון אינו "פג", אך ערכו לשימושים בינ"ל מוגבל, ותעודות קיימברידג' כאמור ללא תוקף פג תוקף פורמלי (אם כי חלק מהמוסדות יבקשו ציון IELTS גם מבעלי CPE ותיק).

• הערכת תשובות: בבחינות כמו IELTS וקיימברידג' ההערכה של מטלות הכתיבה והדיבור נעשית על-ידי בוחנים אנושיים לפי מדדי ציונים מוגדרים. ב-TOEFL משולבים בהערכה גם בודקים אנושיים וגם מערכות ממוחשבות (AI) עבור חלק מהמטלותets.org. PTE ודואולינגו נשענים במידה רבה על בינה מלאכותית לזיהוי דפוסי שפה והענקת ציון. לכל גישה יש יתרונות: הערכה אנושית יכולה לקחת בחשבון ניואנסים אך עלולה להיות איטית ויקרה יותר; הערכה ממוחשבת מהירה ואחידה אך עשויה לפספס דקויות כמו יצירתיות או מבטא מסוים. במבחן Duolingo, למשל, ציוני החלק האדפטיבי מחושבים על-ידי מנוע בינה מלאכותית שאומן על תשובות של מעריכים מקצועייםenglishtest-static.duolingo.com, בעוד קטע הדיבור הפתוח לא מקבל ציון מספרי אלא נשלח כפי שהוא למוסדות.

• משך הבחינה: משך הזמן לבחינות משתנה. IELTS אורכת קרוב ל-2:45 שעות (לא כולל הפסקות ולעיתים הדיבור בנפרד), TOEFL iBT בפורמט החדש מקוצרת ~שעתיים (בעבר הייתה ~3 שעות)ets.org, PTE כשעתיים, בחינת קיימברידג' C1 Advanced למשל ~4 שעות כולל הפסקות, Duolingo היא הקצרה ביותר – כ-60 דקות בלבד. אורך המבחן לא בהכרח מעיד על קושי אלא על אופן המדידה – מבחן אדפטיבי (דואולינגו) מגיע לתוצאה מהר יותר כי שואל פחות שאלות, לעומת מבחן פסיכומטרי שצריך שאלות רבות ברמות קושי שונות כדי למקם את הנבחן.

למרכיבי הפורמט הללו יש משמעות פרקטית: מי שיודע שהוא מתמודד טוב יותר עם מבחן ממוחשב קצר ואדפטיבי עשוי לבחור ב-Duolingo (אם המוסדות אליו פונה מכירים בו), בעוד אדם שמעדיף לשבת מול בוחן ולדבר עשוי להעדיף IELTS. כמו כן, מי שזמנו קצר עד הדדליין לקבלה אולי יעדיף מבחן עם פרסום תוצאות מהיר (PTE או Duolingo, שמספקים תוצאות תוך יומיים-שלושה, לעומת שבועיים ב-IELTS או יותר בחלק מבחינות קיימברידג').

טיפים להתכוננות לכל סוג בחינה

הכנה נכונה למבחן באנגלית יכולה לשפר משמעותית את הציון. למרות שכל בחינה שונה, יש מספר עקרונות כלליים לצד דגשים ספציפיים לכל מבחן:

• היכרות עם הפורמט: השלב הראשון הוא להבין היטב את מבנה הבחינה שתיגשו אליה. קראו את ההנחיות הרשמיות, בדקו כמה פרקים יש, סוגי שאלות, וכיצד מנוקד כל חלק. לדוגמה, דעו שב-IELTS חלק הדיבור הוא ראיון עם בוחן, בעוד שב-TOEFL תדברו למיקרופון מוקלט. הכרת הפורמט תפחית את גורם ההפתעה ביום המבחן ותאפשר לכם למקד את האימון. אתרים רשמיים של הבחינות מציעים תיאור מפורט של המבנה (לדוגמה, אתר ETS עבור TOEFL, אתר IELTS של British Council, וכו')ets.orgtakeielts.britishcouncil.org.

• תרגול מבחני סימולציה: אין תחליף להתנסות בבחינות לדוגמה בתנאים דומים למציאות. השתמשו במבחנים רשמיים לדוגמה (Official Practice Tests) אם יש – אלה לרוב ייתנו את ההרגשה המדויקת ביותר של רמת הקושי והזמן. מדדו זמנים כשאתם מתרגלים, במיוחד בחלקי הקריאה והכתיבה שבהם ניהול הזמן קריטי. עבור IELTS, תרגלו כתיבה ביד (אם אתם ניגשים בבחינת נייר) או במקלדת (לגרסה הממוחשבת) כדי לוודא שאתם מספיקים לכתוב את הנדרש בפרק הזמן. עבור TOEFL/PTE, תרגלו דיבור למיקרופון ללא שיח עם אדם – זה עשוי להיות לא טבעי בהתחלה, אך אימון יתרגל אתכם להביע תשובה קולית בזמן מוגבל וללא פידבק חזותי. למבחן Duolingo, מומלץ להתנסות בדוגמאות האדפטיביות באתר הרשמי כדי להבין את סוגי השאלות הייחודיים (כגון Complete the Words, או תרגילי הקלטה עצמית).

• שיפור אוצר המילים והדקדוק בהקשר: בכל המבחנים, אוצר מילים עשיר ודיוק דקדוקי יתרמו לציון גבוה. קראו מאמרים באנגלית, האזינו לפודקאסטים או חדשות, וכתבו סיכומים כדי להתרגל לשימוש פעיל בשפה. למבחני אקדמיה (IELTS Academic, TOEFL, PTE) מומלץ לתרגל עם טקסטים בנושאי מדע, חברה, היסטוריה וכו' – דומים לאלה שיופיעו בבחינה. למבחן אמיר/אמיר"ם, הת聚סו על אוצר מילים מתקדם והבנת טקסטים ארוכים בזמן קצר. השתמשו בכרטיסיות מילים או אפליקציות ייעודיות (Quizlet, Memrise) כדי לשנן מילים חדשות. יחד עם זאת, למדו את המילים בהקשר – קיראו משפטים ודוגמאות – משום שמבחנים כמו TOEFL ו-IELTS אוהבים לשאול שאלות הבנה מתוך הקשר או לבקש ניסוח מחדש של משפט.

• תרגול Listening אקטיבי: לחלק ההאזנה, פתחו מיומנות האזנה אקטיבית: האזינו לקבצי שמע באנגלית ונסו לסכם לעצמכם מה נאמר. מקורות טובים הם הרצאות TED, תוכניות רדיו (NPR, BBC) וסרטונים לימודיים. ב-IELTS ההקלטות כוללות מגוון מבטאים (בריטי, אוסטרלי, אמריקאי וכו'), כך שכדאי לחשוף את עצמכם לסוגי מבטאים שונים. ב-TOEFL וב-PTE ההקלטות לרוב בקול אמריקאי סטנדרטי, אך התוכן אקדמי – נסו להאזין להרצאות אוניברסיטה אמיתיות (יש רבות זמינות ביוטיוב) כדי להתרגל לאורך ולסגנון. בצעו סימולציות שבהן אתם עונים על שאלות בזמן ההאזנה, כפי שנדרש בבחינה.

• שיפור Speaking ודיבור שוטף: עבור IELTS וקיימברידג', תרגלו דיבור פנים-אל-פנים: אפשר עם חבר, מורה, או אפילו מול מראה. קחו נושאים נפוצים (למשל: Describe a memorable journey) ונסו לדבר 2 דקות ברצף על הנושא, כפי שנעשה בחלק השני של IELTS. הת聚סו על ארגון הדברים – התחלה, אמצע וסיכום – ועל שטף הדיבור יותר מאשר על דיוק מוחלט (בפרט ב-IELTS בוחנים מחפשים שוטפות ויכולת תקשורת טבעית). ב-TOEFL/PTE/Duolingo, תרגלו דיבור מוקלט: השתמשו במקליט ועבדו לפי הזמנים הרשומים (לדוגמה, 45 שניות לתשובה קצרה ב-TOEFL). האזינו לעצמכם לאחר מכן ובדקו: האם עניתם ישירות על השאלה? האם דיברתם ברור ובקצב סביר? האם ניצלתם את כל הזמן בלי שתיקות ארוכות? שפרו בהתאם. מומלץ ללמוד מבנה קבוע לתשובות מדברות – למשל, ב-TOEFL יש שאלה "Choose a preference and explain", אפשר להכין תבנית: פתיחה עם העדפה, 2-3 נימוקים ודוגמה, וסיום קצר.

• תרגול Writing ומבנה חיבורים: בחלק הכתיבה, הכירו את סוגי המטלות: ב-IELTS Academic, למשל, יש Task 1 של תיאור גרף/טבלה ו-Task 2 של מאמר דעתני, בעוד ב-General Training יש מכתב במקום גרף. ב-TOEFL יש חיבור משולב (סיכום מאמר והרצאה) וחיבור דעה קצר. למדו איך לבנות חיבור מובנה: פסקת פתיחה עם תזה, פסקאות גוף מפורטות ופסקת סיום. תרגלו כתיבה בהתאם למגבלת הזמן (IELTS: 60 דקות לשתי המטלות; TOEFL: ~20 דקות למטלה המשולבת ו-10 דקות למטלת דיון קצרה לפי הפורמט החדשets.org). אחרי כתיבה, אם אפשר, בקשו ממורה או דובר אנגלית חזק לתת לכם משוב, או השוו לחיבורים ברמה גבוהה (ניתן למצוא ברשת דוגמאות נבחנים עם הערות בוחנים). שימו לב לקריטריונים: בבחינות אלה בודקים לא רק דקדוק אלא גם לכידות (coherence), אוצר מילים מגוון, ורלוונטיות התוכן לשאלה.

• ניהול זמן ובחינה תחת לחץ: חלק חשוב מההצלחה הוא היכולת לפתור את הבחינה במסגרת הזמן. בעת אימון, תרגלו קבלת החלטות מהירה: אם יש שאלה שמתקשים בה, אל תיתקעו – דלגו (במבחן כמו IELTS/TOEFL אפשר לחזור אחורה בחלק הקריאה, אבל הזמן מוגבל; במבחן אדפטיבי כמו Duolingo לא ניתן לחזור לשאלה קודמת). למדו טכניקות לדילול תשובות אפשריות בשאלות רב-ברירה, כדי להגביר סיכוי לניחוש מושכל במקרה הצורך. ביום הבחינה עצמו, הגיעו ערוכים: שינה טובה בלילה לפני, אכילה נכונה, והקדמת הגעה למקום הבחינה (או התארגנות בסביבה שקטה בבית, למבחנים אונליין). זכרו שבחינות כמו IELTS מאפשרות לכתוב הערות על חוברת השאלות – נצלו זאת לסימון רעיונות לחיבורים או מילים קשות. במבחן ממוחשב, היעזרו בלוח המחיק (במרכז בחינה) או בדפי טיוטה אם מסופקים, כדי לרשום בראשי פרקים תוכן לחיבור או נאום קצר לפני שאתם מתחילים לדבר/לכתוב.

• משאבי למידה רשמיים: מומלץ להשתמש בחומרי ההכנה הרשמיים של כל מבחן: ל-TOEFL יש את Official Guide וסט מבחנים לדוגמה מ-ETS, ל-IELTS יש ספרי Cambridge IELTS המכילים מבחנים אמתיים קודמים, ל-PTE יש את האתר של Pearson עם מטלות לדוגמה, ל-Cambridge יש מבחנים לדוגמה בכל רמה, ול-Duolingo יש מדריך רשמי ומשאבים חינמיים באתרenglishtest-static.duolingo.comenglishtest-static.duolingo.com. משאבים אלה מדויקים ועדכניים. בנוסף, שפע קורסים מקוונים (חינמיים ובתשלום) זמינים לכל מבחן – פלטפורמות כמו YouTube מלאות בסרטוני טיפים של מורים מקצועיים. אפשר גם לשקול מבחן ניסיון רשמי, כמו IELTS Indicator (מבחן אונליין ביתי לא רשמי לתרגול) או TOEFL Practice Online, כדי לחוות חוויה קרובה לאמת.

• התמודדות עם חרדה וביטחון עצמי: לבסוף, ההיבט המנטלי: בחינות שפה יכולות להלחיץ, בייחוד כשיש הרבה מונח על הכף. נסו לחקות את תנאי הבחינה בכמה סימולציות, כדי שתהיו רגילים ללחץ הזמנים והפורמט. פתחו אסטרטגיות הרגעה: נשימות עמוקות בהפסקה, מתיחות קלות, והכי חשוב – גישה חיובית. אם התכוננתם בצורה מסודרת, סמכו על היכולות שלכם. בבחינות כמו IELTS, הבוחנים ידידותיים וינסו לעזור לכם להרגיש בנוח בראיון; ובמבחן ממוחשב, אף אחד לא שופט אתכם פנים מול פנים, אז נסו לדמיין שאתם פשוט משוחחים באנגלית או כותבים אימייל. ביטחון ובהירות בדיבור ובכתיבה יכולים אפילו לפצות על טעויות קטנות פה ושם.

טיפ בונוס: שקלו לנצל מבחנים ברמות נמוכות כשלב ביניים. למשל, נבחן שחושש מ-IELTS יכול קודם לגשת לבחינת B2 First של קיימברידג' כדי לצבור ניסיון וקבלת תעודה, ואז להתקדם. או למשל, לעשות מבחן Duolingo כמבחן דמה חודש לפני TOEFL – לראות איפה עומדים ואז לשפר את מה שצריך (עלות Duolingo נמוכה בהרבה אז זה פתרון כלכלי לניסיון כלים).

הבדלים מרכזיים בין הבחינות – יתרונות וחסרונות

מאחר וסקרנו את מאפייני הבחינות, ראוי להשוות ביניהן בנקודות המפתח, כדי לסייע בבחירת הבחינה המתאימה לצרכיכם. לכל מבחן באנגלית יש יתרונות יחסיים וגם חסרונות:

• היקף וקבלה גלובלית: IELTS ו-TOEFL הם בעלי ההכרה הרחבה ביותר: קשה למצוא אוניברסיטה שלא תקבל אחד מהםtakeielts.britishcouncil.org. IELTS נדרש גם להגירה ללא מעט מדינות. TOEFL ממוקד יותר באקדמיה (בעיקר צפון אמריקה) אך גם הוא מתקבל גלובלית. PTE מתקבל ברוב המוסדות, אך יש כמה יוצאי דופן שעדיין לא אימצו אותו. Cambridge C1/C2 מתקבל באוניברסיטאות מסוימות (למשל רבים מהמוסדות באירופה) אך פחות נפוץ כתנאי רשמי מאשר IELTS. מבחן Duolingo כאמור עודנו "שחקן חדש" – למעלה מ-4,000 מוסדות זה מרשים, אבל עדיין מוסדות רבים (ובעיקר שמרניים או תכניות תארים מתקדמים) מעדיפים ציון TOEFL/IELTS. לכן, מבחינת אוניברסליות, IELTS ו-TOEFL מובילים, בעוד מבחנים אחרים מציעים חלופות טובות אם המוסד הספציפי מאפשר.

• אופי הבחינה – דיבור מול מחשב או אדם: זהו הבדל מכריע עבור רבים. IELTS וקיימברידג' מספקים חוויית ראיון אנושי. יש נבחנים שמרגישים יותר בנוח לראות פנים מול פנים, לקבל תגובות לא-מילוליות ולהרגיש ש"מדברים עם אדם". אחרים מוצאים זאת מלחיץ מאוד, ומעדיפים בהרבה לדבר למחשב ללא מבט בוחן. TOEFL, PTE, Duolingo – כולם ללא אינטראקציה אנושית בזמן אמת. למעט Duolingo (שהוא קצר), ב-TOEFL/PTE יש מספר משימות דיבור ברצף, כך שאם קצת התבלבלתם בשאלה אחת, צריך להתאושש מהר ולענות לבאה מיד. ב-IELTS, אמנם יש בוחן, אך גם הוא אדם שיכול לשאול מחדש שאלה אם לא הבנתם, או להגיב בחיוך – שזה יתרון למי שצריך את הפידבק בזמן אמת.

• מבחן אדפטיבי מול קבוע: Duolingo ו-AMIR"ם הם אדפטיביים, כלומר מספר השאלות משתנה לפי ביצועי הנבחן. זה אומר שמבחן קצר יכול להיות מדויק, אך הוא גם מרגיש מאתגר לכל אחד, כי האדפטיביות דוחפת את הנבחן לקצה היכולת שלו. מבחנים כמו IELTS/TOEFL הם בעלי מבנה קבוע – כולם עוברים את אותן שאלות (או שאלות ברמת קושי דומה) בלי תלות בביצוע. אין כאן יתרון מוחלט – אדפטיבי טוב כי הוא קצר ומונע בזבוז זמן על שאלות קלות מדי, אך יש שאוהבים לדעת בדיוק כמה שאלות ומה יגיע. למשל, ב-IELTS יודעים שיש 40 שאלות שמיעה – אפשר לחלק כוחות. בדואולינגו אינך יודע מתי בדיוק זה ייגמר, זה נקטע כשיש מספיק מידע סטטיסטי.

• פרקי כתיבה והערכתם: בחינת כתיבה ארוכה (IELTS עם 2 חיבורים ~250 מילים ועוד ~150 מילים) לעומת כתיבה קצרה (TOEFL החדש – חיבור 1 קצר 100 מילים בערך) יכולה להתאים לפרופילי נבחנים שונים. מי שחזק בכתיבה אנליטית עשוי להפיק ציון מעולה ב-IELTS, בעוד מי שחלש בכתיבה אולי יעדיף TOEFL/PTE שבהם פחות דגש על חיבור מפורט. גם הנושא משפיע: IELTS General נותן לכתוב מכתב (פורמלי/לא-פורמלי) – מתאים יותר למיומנויות מעשיות; IELTS Academic – דו"ח גרף; TOEFL – לסכם הרצאה וטקסט; PTE – חיבור אופייני קצר; Duolingo – חיבור מינימלי של 50–100 מילים. לכן, חשוב לחשוב איפה אתם יכולים להציג את כתיבתכם באור הטוב ביותר.

• ציונים והשוואה: לא תמיד קל להשוות ציוני מבחנים שונים, אך טבלאות השוואה קיימות (למשל טבלת המרה CEFR כפי שמופיעה לעיל במדריך IELTStakeielts.britishcouncil.org). באופן גס, IELTS 6.5 ≈ TOEFL 79–93 ≈ PTE 58–64 ≈ Duolingo 105–110 ≈ Cambridge FCE Grade B. הבדל בפרקטיקה: IELTS מציג ציון עגול או חצוי, מה שמקשה לפעמים – מי שקיבל 6.5 ודרוש 7.0 צריך לשפר באופן לא לינארי. TOEFL נותן מספר כולל – מאפשר "לפצות" על חלק חלש עם חלק חזק (כי זה סכימה, לא ממוצע). Cambridge פשוט דורש מעבר סף (Pass/Fail). Duolingo נותן מספר אבל רוב האוניברסיטאות שמקבלות אותו יקבעו סף מינימלי (למשל "נדרש 120 ומעלה").

• תדירות מועדים והזמנת מבחן: IELTS ו-TOEFL מציעים מועדים תכופים (במדינות גדולות כמעט כל שבוע), אך ייתכן עומס בתקופות שיא ויש להירשם מראש כדי לשריין מקום. PTE מוצע גם הוא תכופות במרכזי Pearson. מבחני Cambridge יש רק 3–4 מועדים עיקריים לכל בחינה בשנה – פחות גמיש. מבחן Duolingo הוא on-demand לחלוטין – ניתן למעשה לגשת מתי שרוצים, מה שמועיל אם צריך ציון דחוף. בישראל, מבחן אמיר מתקיים ~5 פעמים בשנה, ואמיר"ם ניתן בתיאום לאורך השנה במוסדות שונים. שיקול התדירות חשוב: אם אתם לחוצים בזמן להגשת ציון, ייתכן שדווקא Duolingo או PTE (תוצאה מהירה) יהיו עדיפים, וניתן גם לגשת אליהם ברצף אם רוצים לשפר ציון, בעוד IELTS/TOEFL – ייתכן המתנה של שבועות למועד הבא ותוצאה שמגיעה אחרי עוד שבועיים.

• עלות: עלות מבחני IELTS ו-TOEFL נעה בסביבות $200–250 (משתנה במדינות שונות). PTE בטווח דומה. מבחני Cambridge אף יקרים יותר במדינות מסוימות (יכול להגיע ל-$250–300). Duolingo, כאמור, זול משמעותית ($59). אמיר/אמיר"ם עלותם כ-300 ש"ח ($90). מבחן TOEIC (R&L) נע ~$85 במדינות רבות. העלות עשויה להיות פקטור אם התקציב מוגבל – יש מי שבוחר Duolingo כהימור ראשון זול, ואם הציון לא מספיק אז משקיע ב-IELTS. כמו כן, ב-TOEFL ו-IELTS כל שליחת ציון מעבר לכמה כלולים בהרשמה עולה כסף, בעוד בדואולינגו – שליחה בלתי מוגבלת בחינםenglishtest-static.duolingo.comenglishtest-static.duolingo.com.

לסיכום ההשוואה: אין "מבחן אחד שהוא הטוב ביותר" – הבחירה תלויה בנסיבות ובפרופיל הנבחן. IELTS ו-TOEFL הם בחירות בטוחות למוסדות רבים; PTE מציע אלטרנטיבה מודרנית ומהירה; Cambridge מעניק תעודה לכל החיים; Duolingo מקנה גמישות וחיסכון. שקלו את דרישות היעד, את חוזקותיכם האישיות (דיבור, כתיבה, טכנולוגיה מול נייר) ואת לוח הזמנים שלכם – ובהתאם לכך החליטו באיזה מבחן להשקיע. אם הזמן והמשאבים מאפשרים, לא מעט נבחנים אף משלבים: ניגשים פעם אחת ל-IELTS ופעם ל-TOEFL, למשל, ומשתמשים בציון הגבוה מביניהם.

אופן קיום הבחינות – פרונטלי, אונליין וממוחשב

התפתחות הטכנולוגיה והצרכים הגלובליים השפיעו גם על פורמט ההבחנות. נבחן המתכונן כיום לבחינת אנגלית עשוי לעמוד בפני מספר אפשרויות אופן בחינה:

• בחינה פרונטלית (מרכז בחינה): זה היה ועדיין האופן המסורתי למבחנים בינלאומיים. הנבחן מתייצב במרכז בחינות מוסמך (לרוב מוסד לימודי, מכון שפות או שלוחת ארגון הבחינה) במועד שנקבע, ועובר את הבחינה תחת פיקוח משגיחים. IELTS ו-TOEFL, כמו גם PTE, Cambridge ו-TOEIC – כולם מתקיימים במרכזים ברחבי העולם. בבחינה פרונטלית יש ודאות של סביבה מבוקרת: חדר שקט, ציוד שסופק, וזהות הנבחן נבדקת בקפדנות. בחינות פרונטליות יכולות להיות בפורמט נייר (IELTS, Cambridge בחלק מהמועדים) או מחשב (TOEFL, PTE, וגם IELTS על מחשב).

• בחינה ביתית מקוונת: חידוש מהשנים האחרונות הוא האפשרות להיבחן מהבית דרך המחשב האישי, כשמשגיח מרוחק צופה בכם (דרך מצלמת רשת) לאורך הבחינה. ETS מציע את TOEFL iBT Home Edition, שהיה פתרון בתקופת הקורונה והמשיך כאופציה קבועה במדינות רבותets.org. גם IELTS פיתחו גרסת IELTS Online מלאה שנמצאת בהטמעה הדרגתית (כרגע בעיקר ל-IELTS Academic, לא לכל המדינות). בחינה ביתית דורשת מהנבחן להכין סביבת בחינה לפי הנהלים: חדר שקט, מצלמה, מיקרופון, חיבור אינטרנט יציב, ולבצע סריקת אבטחה של החדר לפני ההתחלה. במהלך הבחינה המשגיח (או מערכת AI) יוודאו שאין הפרות – אסור שאדם נוסף יכנס, שאוזניות יכוסו וכו'. הפורמט זהה כמעט לחלוטין לבחינה פרונטלית, למעט חלק הדיבור ב-IELTS Online שמבוצע בשיחת וידאו עם בוחן במקום פנים אל פנים. היתרון ברור – נוחות הבית, חיסכון בנסיעה – אך החיסרון הוא תלות בטכנולוגיה (יש לדאוג למחשב חזק, אינטרנט מהיר) ולפעמים פחות תחושת "מעמד" שעוזרת להתרכז. Duolingo, כאמור, הוא דוגמה למבחן שבמקורו רק ביתי – אין כלל מרכז בחינה.

• בחינה ממוחשבת לעומת נייר: רוב הבחינות כאמור עברו למחשב, אך ראוי להדגיש: אם אתם מתקשים לקרוא ממסך לאורך זמן או להקליד מהר, אולי עדיף לבחור במבחן שעדיין מציע נייר. IELTS למשל – ניתן להיבחן על דף, לכתוב בעט, ולשמוע הקלטות ברמקול (במקום אוזניות, למרות שיש מרכזים שגם לנייר נותנים אוזניות). יש נבחנים שמרגישים שבנייר קל להם לסמן נקודות בזמן קריאה או לתכנן חיבור בשוליים. מצד שני, מבחן נייר אומר שתקבלו תוצאות לאט יותר (צריך לשלוח למחלקה, בדיקה ידנית וכו'), ואולי שתעשו חישובים בעצמכם (IELTS listening על נייר מחייב להעביר תשובות לדף תשובות ידני בזמן מוקצב). בכל מקרה, ודאו את הפורמט בעת ההרשמה – לעיתים באותה עיר יש גם וגם.

• התאמות לנבחנים עם מוגבלויות: כל הבחינות הרציניות מציעות גם התאמות במידה וצריך – תוספת זמן, מבחן מותאם לדיסלקציה (למשל טקסטים גדולים יותר, או פטור מחלק שמיעה לחרשים). אם אתם זקוקים לכך, יש תהליך בקשה מסודר מול הגוף הבוחן (למשל ETS או British Council) עם אישורים רפואיים, אז התחילו זאת מוקדם. בישראל, בבחינת הבגרות ובפסיכומטרי קיים מנגנון "התאמות" דומה.

בסופו של דבר, האופן בו מתקיימת הבחינה עשוי להשפיע על החוויה אך לא על התוצאה כשלעצמה – מי שמגיע מוכן יצליח בכל פורמט. בחרו את סוג ההגשה שנוח לכם כאשר יש ברירה, וזכרו שלפעמים אין ברירה – למשל, אם אוניברסיטה דורשת IELTS, לא תוכלו להחליפו ב-TOEFL Home Edition על דעת עצמכם.

גופי ההסמכה והפיתוח של הבחינות

מומלץ להכיר גם מי עומד מאחורי כל מבחן, שכן אלו גופים בעלי מוניטין המקפידים על סטנדרטים גבוהים של אבטחת בחינה והוגנות:

• ETS (Educational Testing Service): ארגון אמריקאי ללא כוונת רווח, הגדול בעולם בתחום המבחנים הסטנדרטיים. מפתח ומנהל את TOEFL, TOEIC, בחינת GRE ועוד. ETS אחראי לעיצוב הבחינות, הפצתן ובדיקתן, וכן למחקר מתמיד בשיפור המהימנות. למשל, TOEFL iBT ועודכנה כמה פעמים על-ידי ETS כדי להתאים לדרישות אקדמיות עדכניותets.orgets.org.

• Cambridge Assessment English: מחלקה באוניברסיטת קיימברידג' (בריטניה) המתמקדת בהערכת שפה. קיימברידג' אנגלית בעלת מורשת של למעלה מ-100 שנה בבחינות (בחינת ה-CPE הראשונה נערכה ב-1913!). הם מפתחים את בחינות Cambridge English (KET, PET, FCE, CAE, CPE ועוד) וכן שותפים בפיתוח מבחן IELTS. הגוף מפורסם בהקפדתו על איכות מבחנים ותקפותם המחקרית, ובכך שתעודותיו זוכות לכבוד עולמי.

• British Council ו-IDP: שני הגופים המנהלים בפועל את מבחני IELTS בעולם. British Council הוא ארגון בינלאומי של בריטניה לקידום תרבות וחינוך, ו-IDP הוא ארגון אוסטרלי חינוכי. שניהם מפעילים מרכזי בחינה, רישום והפצה של IELTS, בפיקוח תוכן של קיימברידג'. שיתוף הפעולה הזה מבטיח פריסה גלובלית רחבה – ניתן לגשת ל-IELTS בלמעלה מ-140 מדינות.

• Pearson Education: תאגיד חינוך בריטי ותיק, הבעלים של מבחן PTE Academic. Pearson אחראית גם על מבחני PTE General (לצרכים לא אקדמיים) ועוד מוצרי לימוד שפה. הם מפעילים רשת מרכזי בחינה (Pearson VUE) שבהם נערך PTE, ומשקיעים רבות בפיתוח תוכנות בדיקה אוטומטית. Pearson, בהיותה חברה עסקית, מקדמת את PTE כבחינה מהדור החדש ומתחרה משמעותית ל-IELTS/TOEFL, ומוסדות רבים אימצו אותה בשנים האחרונות.

• Duolingo: חברה פרטית אמריקאית, מוכרת בזכות אפליקציית השפות שלה. נכנסה לתחום מבחני השפה ב-2016 במודל חדשני (מבחן אונליין מוזל). Duolingo עצמה מפתחת את המבחן, את מנגנוני הבדיקה (AI) ואת רשת השיווק למוסדות. עם הזמן, החברה גם מבצעת מחקרים להוכחת מתאם בין ציון Duolingo לציוני מבחנים אחרים, כדי לבסס את המבחן כחלופה קבילה. בגלל שמדובר בחברה צעירה בתחום, היא שקופה למדי בפרסום נתונים ומדריכים, כדי לזכות באמון המשתמשים והמוסדותenglishtest-static.duolingo.com.

• המכון הארצי לבחינות ולהערכה (Israel NITE): הגוף הישראלי שאחראי על בחינות פסיכומטריות, אמי"ר/אמיר"ם, בחינות יע"ל (עברית) ועוד. זהו גוף ממשלתי-ציבורי שהוקם על-ידי האוניברסיטאות, ופועל לפי סטנדרטים פסיכומטריים מחמירים. המכון מוודא שהבחינות (כולל אמי"ר) הוגנות, אמינות ושתוצאותיהן מנבאות הצלחה אקדמית. למכון גם יחידת מחקר שמנתחת באופן שוטף את טיב השאלות והמתאם שלהן עם הצלחת הסטודנטים, ומפרסמת דוחות. כך, בחינת אמי"ר נהנית מאותה מקצועיות שידועה מהפסיכומטרי.

• גורמים נוספים: ישנם גם מבחנים ייעודיים בפיתוח ארגונים מקצועיים; למשל מבחן OET (Occupational English Test) לרופאים – מפותח על-ידי גוף אוסטרלי בשיתוף גורמי בריאות; מבחן CELPIP הקנדי – מפותח על-ידי Paragon, חברה בבעלות אוניברסיטת בריטיש קולומביה. אלה אולי פחות רלוונטיים לקהל הרחב, אך שווה לדעת שקיימים אם אתם בתחום ספציפי.

הערה על הימנעות ממקורות לא-רשמיים:

כשמחפשים מידע על הבחינות, ישנם אתרי אינטרנט רבים (בלוגים, פורומים, מכוני הכנה) עם שפע טיפים – חלקם מועילים, אך חלקם עלולים להטעות. מומלץ להסתמך על מקורות מוסמכים כפי שהוזכרו לעיל, או על פרסומים רשמיים של הגופים (למשל, הבלוג הרשמי של IELTS מטעם British Council מציע עצות מצוינותtakeielts.britishcouncil.org). במיוחד כשמדובר בדרישות קבלה – תמיד לבדוק ישירות באתר המוסד/הרשות מה הבחינות המוכרות ומה הציון הנדרש.

בכך מגיע לסיומו המדריך המקיף לבחינות באנגלית. סקרנו את הבחינות המקומיות בישראל לצד הבחינות הבינלאומיות המרכזיות, העמקנו במבנה ובמטרות של כל מבחן, והשווינו בין היתרונות היחסיים שלהן. עולם בחינות האנגלית נמצא בהתפתחות מתמדת – פורמטים חדשים, התאמות טכנולוגיות ועליית מבחנים מקוונים כמו Duolingo משנים את התמונה במהירות. עם זאת, המטרה הבסיסית נותרה בעינה: להעריך באופן מהימן את יכולת התקשורת שלכם באנגלית. הבחינה היא אתגר, אך גם הזדמנות – השקעה בהכנה למבחן אנגלית היא למעשה השקעה בשיפור האנגלית שלכם עצמה, מיומנות שתשרת אתכם הרבה מעבר ליום הבחינה. בהצלחה בבחינה הנבחרת ובהגשמת היעדים הלימודיים או המקצועיים שבעקבותיה!

מקורות מוסמכים:

• מידע על הכרה גלובלית בחינות וייעודן – מאמר הדרכה רשמי של British Counciltakeielts.britishcouncil.orgtakeielts.britishcouncil.org

• דרישות בחינת בגרות באנגלית בישראל – משרד החינוך (חוברת מידע)meyda.education.gov.ilmeyda.education.gov.il ומידע מאתר IsraelEducationisraeleducation.infoisraeleducation.info

• תיאור בחינות אמי"ר/אמיר"ם – ויקיפדיה (אנגלית)en.wikipedia.org

• תוכן ומבנה מבחן TOEFL iBT – אתר ETS (Educational Testing Service)ets.orgtakeielts.britishcouncil.org

• הסבר על מבחן IELTS ומבנה הציונים – אתר IELTS British Counciltakeielts.britishcouncil.orgtakeielts.britishcouncil.org

• תיאור בחינות Cambridge English והעובדה שהן ללא פג תוקף – British Council Blogtakeielts.britishcouncil.org

• מידע על מבחן TOEIC – מדריך IELTS British Counciltakeielts.britishcouncil.org

• פירוט מבחן PTE Academic – ויקיפדיהen.wikipedia.orgen.wikipedia.org

• מדריך רשמי Duolingo English Test – אתר Duolingo (Official Guide)englishtest-static.duolingo.comenglishtest-static.duolingo.com

• פורמט ועדכונים TOEFL וערבוב שיטות הערכה – אתר ETSets.orgets.org